אלרסאא'ל - האיגרות

חלופת מכתבים בין שני המשוררים הפלסטינים מחמוד דרוויש וסמיח אל-קאסם - האחד עקור מן המולדת, השני עקור בתוכה. השניים התכתבו בין מאי 1986 למאי 1988, ומכתביהם הפכו לנכס צאן ברזל של הספרות והפואטיקה הערבית המודרנית.

שני חברים שחלקו פעם מרחב ודירה, הפכו מתוך החלטה את המילים לגשר המחבר ביניהם. לפנינו אגרות על חברות ואהבה, על שירה והתנגדות, על הפרטי והקולקטיבי, אשר מספרות גם את סיפורו של דור שירי - ובתוכו ראשד חסיין, אבּו סלמא, טַהא מֻחמַּד עַלי, תַוְפיק זִיַּאד, ג'לאל זֻרַיְק ואחרים, דור ששאלת מקומו ומיקומו נותרה מסוכסכת ולא פתורה. כמו שאלקאסם כתב לדרוויש: "אני מתבייש בכך שנשארתי, בוש בך שעזבת".

אלרסאא'ל הוא מסמך מרתק, המתבונן בסוגת הכתיבה של רומן־איגרות תוך כדי ניסיון להשיב על התהייה שבה פתח דרוויש את האיגרת הראשונה: "מה הטעם בחילופי איגרות בין שני משוררים?" זהו ספר נוסף בפרויקט המבורך של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר - סדרת מכתוב مكتوب, המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית.