שני סיפורים עתירי טרגדיות, יצרים, שיגעון ומסתורין, פרי מסעו של ג'וזף קונרד אל לב אפריקה הקולוניאליסטית. אל תרגום המופת של אברהם יבין לקלסיקה לב האפלה, שראתה אור בסדרה קלאסי כיס בצירוף אחרית דבר מאת בתיה גור, מתווסף סיפור מוקדם יותר וידוע פחות של קונרד - מוצב של קִדמה, גם הוא בתרגומו של יבין, ולו אחרית דבר מאת יעל לוין.
מוצב של קִדמה לדברי קונרד, הוא ״החלק הקל של השלל שבזזתי במרכז אפריקה, והנתח העיקרי הוא, כמובן, לב האפלה".
יותר מארבעים שנה חלפו מאז הוקרן לראשונה אפוקליפסה עכשיו, סרטו של פרנסיס פורד קופולה על מלחמת וייטנאם, שהושפע מלב האפלה. כמאה עשרים שנה חלפו מאז פורסמו לראשונה הסיפורים הללו, ולמרבה הצער לא נס לחם. חמדנותם, טמטומם ואכזריותם של בני האדם נותרו כשהיו, ואפריקה טרם התאוששה מעוולות הקולוניאליזם.
