כולם שואלים מה נשמע

שאלתי, מי רוצה מה? הם הסתכלו לרגע ואז הסיטו את המבט בחוסר עניין, אז הלכתי לבד. המכונה הראשונה שראיתי הייתה בערך עשרים מטר ימינה מחדר ההמתנה, ואז איזה שלוש־ארבע מדרגות, למין רבע קומה. הייתי מצפָּה שתהיה איזושהי חלוקה הגיונית של נניח המתוקים בצד ימין והמלוחים בצד שמאל, אבל לא הייתה הפרדה הגיונית, ודוריטוס גריל נמצא בסמוך לפסק זמן. הכִּיף־כֵּף היה במדף התחתון, ב־38‏E. לחצתי על 38‏E והצג הראה שישה שקלים. הצמדתי את האשראי לצג הצהוב וחיכיתי שמשהו יקרה אבל ספירלת המתכת לא זזה והכיף־כף לא נפל בלוע המכונה. אחרי חמש או שש שניות דווקא 4‏F עשה רעש רובוטי ואז — הופּ, צ'יטוס גבינה נפל למטה. הושטתי יד לקחת את השקית ולבדוק אם פִספסתי גם את נפילת הכיף־כף אבל לא פִספסתי ולא היה כיף־כף. בחיוב של האשראי בטלפון ראיתי שבעה שקלים ולא שישה כמו שכתוב על הצג. הפסדתי שקל. הסתכלתי שוב על המכונה ועל המספרים. כיף־כף זה 38‏E, צ'יטוס זה 4‏F. הפעם בטוח. לחצתי שוב על 38‏E. וחיכיתי. בזמן שחיכיתי ידעתי שזה לא הגיוני שהתבלבלתי גם בין 38 לבין 4 וגם בין E ל־F. לחצתי נכון מקודם, ולחצתי נכון גם עכשיו. ובכל זאת, הצ'יטוס נפל. הכיף־כף לא.