בית בחול

הַיָּם

הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט עָלָה עַל גְּדוֹת הַמַּפָּה. לֹא הָיָה אֵיפֹה לָשִׂים אוֹתוֹ. כֹּה גָּדוֹל, כֹּה כָּחֹל וַחֲסַר סֵדֶר הָיָה, שֶׁבְּשׁוּם מָקוֹם לֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם. לָכֵן עָזְבוּ אוֹתוֹ לְנֹכַח חַלּוֹנִי.
הַהוּמָנִיסְטִים דָּאֲגוּ לַגְּבָרִים הַקְּטַנִּים שֶׁהוּא טָרַף בִּשְׁנוֹתָיו:
הֵם אֵינָם נֶחְשָׁבִים.
וְגַם לֹא אוֹתוֹ גָּלֵיאוֹן עָמוּס בַּקִּנָּמוֹן וּבַפִּלְפֵּל, שֶׁבִּשְּׂמוּ אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר נִטְרַף בַּמְּצוּלָה.
לֹא.
וְאֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת אַף סְפִינַת מְגַלֵּי הַיַּבֶּשֶׁת שֶׁסָּבְבָה עִם צִי רְעֵבֶיהָ, שְׁבִירָה כְּמוֹ עֲרִיסָה מִתְפָּרֶקֶת בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדָה לַתְּהוֹם.
לֹא.
הַגֶּבֶר נָמֵס בָּאוֹקְיָנוֹס כְּמוֹ חֹפֶן מֶלַח. וְהַמַּיִם אֵינָם יוֹדְעִים זֹאת.