39 שירים מאת המשורר הצ'יליאני פבלו נרודה, חתן פרס נובל לספרות (1971), המתייחסים במגוון דרכים למקום על חוף האוקיינוס השקט שם הקים את אחד משלושת בתיו.
בַּיִת בַּחוֹל, שראה אור לראשונה בברצלונה בשנת 1966, הוא חלק מעידית יצירתו של אחד מגדולי המשוררים של המאה העשרים, והוא מוגש בעברית בלוויית מבוא, הערות ונספח מאת מתרגמו, המשורר רמי סערי.
הַיָּם
הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט עָלָה עַל גְּדוֹת הַמַּפָּה. לֹא הָיָה אֵיפֹה לָשִׂים אוֹתוֹ. כֹּה גָּדוֹל, כֹּה כָּחֹל וַחֲסַר סֵדֶר הָיָה, שֶׁבְּשׁוּם מָקוֹם לֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם. לָכֵן עָזְבוּ אוֹתוֹ לְנֹכַח חַלּוֹנִי.
הַהוּמָנִיסְטִים דָּאֲגוּ לַגְּבָרִים הַקְּטַנִּים שֶׁהוּא טָרַף בִּשְׁנוֹתָיו:
הֵם אֵינָם נֶחְשָׁבִים.
וְגַם לֹא אוֹתוֹ גָּלֵיאוֹן עָמוּס בַּקִּנָּמוֹן וּבַפִּלְפֵּל, שֶׁבִּשְּׂמוּ אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר נִטְרַף בַּמְּצוּלָה.
לֹא.
וְאֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת אַף סְפִינַת מְגַלֵּי הַיַּבֶּשֶׁת שֶׁסָּבְבָה עִם צִי רְעֵבֶיהָ, שְׁבִירָה כְּמוֹ עֲרִיסָה מִתְפָּרֶקֶת בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדָה לַתְּהוֹם.
לֹא.
הַגֶּבֶר נָמֵס בָּאוֹקְיָנוֹס כְּמוֹ חֹפֶן מֶלַח. וְהַמַּיִם אֵינָם יוֹדְעִים זֹאת.
