פרוטלנדס, או: שגעון נשגב

כשהיתה רק בת עשר, נקלעה לואיזה מיי אלקוט – לימים מחברת נשים קטנות – לניסוי חברתי מטורלל: אביה, מחנך רדיקלי ופילוסוף טרנסנדנטלי, הקים על נחלה של 360 דונם במסצ'וסטס את פרוטלנדס: קומונה אוטופית, שהיתה אמורה להיות גן עדן עלי אדמות, שיושביה האינטלקטואלים יוותרו על רכוש, יתנזרו ממאכלים מן החי, ילבשו פשתן בלבד ויטהרו את נפשם. פרט קטן העיב על התוכנית: איש מאנשי הקומונה לא ידע לנהל חווה. בחלוף שבעה חודשים בלבד, "פרוטלנדס" קרסה.

שלושים שנה מאוחר יותר חזרה אלקוט אל החוויה המפוקפקת,שבה משפחתה כמעט גוועה ברעב, וכתבה את שיגעון נשגב – סאטירה מבריקה על אידיאליסטים המשוכנעים שיצליחו לתקן את העולם. התוצאה היא דיוקן של תמימות, יהירות וכוונות טובות שהופכות לאסון. 

לספר מלווה אחרית הדבר מאת פאולינה טוכשניידר, המותחת קו ישר מהסיפור של אלקוט אל ימינו, ובוחנת את המשיכה שלנו לכתות רכות, גורואים של תזונה וקהילות גואלות.