הדלת היא יצירתה הגדולה בפרוזה של המשוררת והסופרת ההונגרייה מגדה סאבו, המבוססת על זכרונותיה - סיפור יחסיהן המורכבים של סופרת צעירה ומנהלת משק הבית שלה. אלו הם יחסים מפתיעים, קרובים ועמוקים בין מגדה, אשה מבריקה העומדת בפני פריצתה הגדולה, לבין אמרנץ, אשה זקנה ונוקשה שאינה יכולה להפסיק לעבוד - בביתה של הסופרת ובבתים אחרים. גם לישון אינה מסוגלת, אפילו מיטה אין לה. רק דלת שאינה נפתחת בפני איש.
אט אט נפער הסדק והסיפורים מסתננים דרכו. ילדותה הנוראה של אמרנץ, אהבתה הנכזבת, סיפור התמונה שבה היא מחזיקה תינוקת בזרועותיה. ורק פעם אחת, כאשר נכרתת הברית והסופרת מקבלת על עצמה את תפקיד הבת, תזכה למחווה נדירה וחד פעמית: הדלת תיפתח.
סאבו נפטרה בגיל תשעים בשנת 2007. בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, בתקופת השלטון הקומוניסטי בהונגריה, הוחרמו יצירותיה ונאסרו לפרסום בארצה. אז החלה לכתוב פרוזה. ספריה תורגמו לעשרות שפות, והדלת זיכה אותה ב-2003 בפרס פמינה לספרות נשים צרפתית.
אני חולמת לעיתים רחוקות. אבל כשזה קורה, אני קמה משנתי שטופת זיעה ואז חוזרת לשכב, מחכה שלבי יירגע ותוהה על שליטתם המאגית של הלילות, שאין מנוס מפניה. בילדותי ובנעורַי לא חלמתי, לא חלומות טובים ולא רעים, רק הזִקנה מגלגלת לפתחי שוב ושוב את הזוועה מתוך סחף העבר שהתקשה והיה לגוש כבד, והיא מבהילה כל כך משום שהיא טעונה וטראגית יותר ממה שיכולתי לחוות אי־פעם במציאות, שהרי במציאות לא קרה לי מעולם הדבר שבגללו אני מתעוררת משנתי בזעקות.
