זן ואמנות ניקיון הבית והלב

מהי פסולת בדיוק? דברים מלוכלכים, שחוקים, בלתי־שמישים, שאינם מועילים עוד, שאינם נחוצים וכן הלאה. אבל דבר לא מתחיל את דרכו כפסולת. דברים הופכים לפסולת כאשר מתייחסים אליהם כאל פסולת.
בבודהיזם מאמינים שאין דבר בעולם שהוא בעל צורה פיזית ממשית, טאי. כלומר, לשום דבר אין מהות בעצמו וכשלעצמו. זהו מקור המילה היפנית מוֹטָאינָאי, בזבזני.
אבל אם לדבר אין תוקף וממשות, איך הוא קיים? דברים קיימים כיוון שכל הדברים מתייחסים זה לזה וקשורים זה בזה באופן שתומך בקיומם. כך גם אצל בני האדם. האנשים והדברים בחיינו עושים אותנו למי שאנחנו. לכן אל לנו לשפוט אם משהו הוא שימושי או לסמן את מה שאינו בר שימוש בעינינו כפסולת.
אומרים שהנזיר המכובד רֶניוֹ הרים יום אחד פיסת נייר שהיתה מונחת במעבר ואמר, "אפילו פיסת הנייר הזאת ניתנה לנו על ידי הבודהה ואל לנו לבזבז אותה". הרעיון היפני שלא לנהוג בבזבזנות משמעותו אינה רק הימנעות מבזבוז, אלא הוא מגלם בתוכו רוח של הכרת תודה כלפי חפצים.
מי שאינם מכבדים חפצים, אינם מכבדים בני אדם.