אהבה, ידידות, שאלות מגדר, חיפוש עצמי - אלה הנושאים המרכזיים בחוג החברים של ברנהרד, רומן הביכורים האוטוביוגרפי של אנמארי שוורצנבך - דמות ייחודית בתקופתה, 1942-1908, עיתונאית, סופרת, אנטי-פשיסטית, תיירת נלהבת, לסבית מוצהרת ודמות מעורפלת מבחינה מגדרית, שחיה חיים סוערים בברלין לקראת סופה של רפובליקת ויימאר והיה לה יופי אנדרוגיני שמשך אליה גברים ונשים.
מאז שהחלו לראות אור מחדש כתביה, משלהי שנות השמונים של המאה העשרים, עשו אותה רוחה הבוהמית, נשמתה החופשית ומאפייניה הקוויריים לדמות קאלט באירופה, הלהטב"קית והספרותית גם יחד.
כמו בספרה נובלה לירית, שכבר ראה אור בעברית בהוצאת אפרסמון, ובסיפור לראות אישה, שראה אור לצד סיפור של שטפן צוויג בהוצאת תשע נשמות, גם ברומן הביכורים שלה היא מתגלה כסופרת ייחודית בעלת התבוננות מעמיקה בבני אדם.
בשעה שתים־עשרה בצהריים יוצאים האנשים בהמוניהם ממקומות העבודה שלהם. האוטובוסים והחשמליות מתקדמים ונעצרים חליפות, שוטרים עומדים בכיכרות הגדולות ומכוונים את התנועה בידיהם העטויות כפפות לבנות. רוכבי אופניים דוהרים בין כלי הרכב העומדים בטור ארוך לפני צומת. נחילי אדם נוהרים מבעד לדלתות פתוחות, נחפזים במורד המדרגות ומשתלבים בהמון־האדם המתקדם ללא הרף לאורך המדרכות. גברת קטנה אחת מנסה לפלס את דרכה בפזיזות בין האוטובוסים הממתינים. איש צעיר, היושב ליד ההגה במכוניתו, צופר לאות אזהרה ומנופף לה בידו. הוא אינו חובש כובע, שערו הכהה צונח על מצחו, הוא שזוף מן השמש, אפילו ידיו האוחזות בהגה חומות. אפשר לראות זאת מאחר שהוא נוהג בלי כפפות. השוטר מסמן סוף־סוף לטור להתקדם. גֶרְט לוחץ בקוצר רוח על דוושת הגז וחוצה את הכיכר עם הטור הארוך.
