בעל החיים המאושרים, המלווה בשני טקסטים חשובים נוספים, על הפנאי ועל שלוות הנפש, מצביע סנקה על הדרך הטובה להתמודדות עם קשיי החיים ולהשגת האושר הנכסף.
זהו עוד ספר בסדרה הנפלאה זמן לפילוסופיה של הוצאת נהר ספרים בעריכת ראובן מירן, המביאה לקוראי העברית תרגומים חדשים של טקסטים פילוסופיים יווניים ורומיים מכוננים, פרי הגותם של הפילוסופים הגדולים המציעים תשובות מנחמות אפשריות לשאלות קיומיות שאינן מרפות מן האדם בכל הזמנים.
לוּקיוּס אָנַאיוּס סנקה, מאבותיה-מולידיה החשובים ביותר של תורת הסְטוֹאָה, הוא אחד הפילוסופים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים. בשנת 64, לאחר השריפה הגדולה ברומא ומעשי הביזה של נירון קיסר, לשעבר תלמידו, החליט להתבודד, פרש מחיי הציבור וגלה הרחק מרומא. בשנת 65 נגזר עליו להתאבד משום ששמו נקשר בניסיון ההתנקשות הכושל בחיי הקיסר.
לדעתי העושר אינו דבר טוב כשהוא לעצמו: הרי לו היה כזה, היה הופך את בני האדם לטובים.
הקפד להימנע מחברתם של העצובים ואלה המבכּים את הכול – הם שואבים הנאה מכל הזדמנות לתלונה. גם אם אדם ניחן בנאמנות ואדיבות, בכל זאת ידיד שרוחו טרודה והוא מקונן על הכול יזיק לשלוות נפשך.
הבה נלמד להגדיל את כושר האיפוק, להגביל את המותרות, למתן את היהירות, לרכך את הכעס, להביט בעוני ללא משוא פנים, לסגל לעצמנו חסכנות, אף אם ייראה הדבר מביש בעיני רבים, לטפל בצרכים הטבעיים בתרופות זמינות וזולות, לרסן כבאזיקים תקוות פרועות ומחשבות המכוונות לעתיד ולנהל אורח חיים כזה שנבקש את העושר הפנימי ולא את זה התלוי במזל.
בעת קושי, הפעל את ההיגיון: אפשר לרכך את הקשיח ולרווח את הצפוף; מי שנושא את הקשיים בתבונה סובל פחות.
עלינו לזכור כי הכול הבל: מבחינה חיצונית הדברים נראים מגוונים, אך מבחינה פנימית הבלותם שווה. אל לנו לקנא במי שמעלתם רמה: מה שנראה נשגב הוא בעצם צוק תלול שהנפילה ממנו קלה.
מי שאינו יודע לקבל את המוות כהלכה גם אינו חי כהלכה.
