16% הנחה

וידויה של מסכה

במכתב ששלח יוקיו מישימה אל העורך הספרותי שלו, ב-2 בנובמבר 1948, פרט את כוונותיו: "יהיה זה רומן אוטוביוגרפי. את אִזמל הניתוח הפסיכולוגי, שאותו חידדתי על דמויות פיקטיביות, אפנה כלפי עצמי. אנסה לבתר את עצמי בעודי בחיים. אני מקווה שאצליח להגיע לדיוק מדעי ולהיות, אם לומר זאת במילותיו של בּודלייר, הנדון למוות וגם התליין. אני יודע שדרושה לשם כך נחישות, אקח אוויר ואצלול למים".

וידויה של מסכה, הנובלה האוטוביוגרפית של מישימה, נחשבת לקלסיקה של הספרות היפנית המודרנית. זהו סיפור התבגרות רגיש של ילד, עד לשנות העשרים של חייו, המגלה את היותו הומוסקסואל על רקע יפן לאומנית וחבולה שאחרי מלחמת העולם השנייה. כדי שיוכל להתמודד, הוא מנסה לעטות מסכה של תקינות חברתית.

הטקסט הוא וידוי מיוסר ולעיתים מבויש של הנער על כך שאינו נמשך לנשים, על תשוקותיו לנערים חסונים ועל עיסוקו הכפייתי במוות. הגילוי שהוא הומוסקסואל מקבל את אישורו כשהוא מתאהב בסונוקו, אחותו של חברו הטוב, אך אינו מצליח לממש את אהבתו.

ספר נוסף הרואה אור בהוצאה העצמאית המצוינת אפרסמון.

82 ₪

98 ₪

אפשרויות משלוח

איסוף עצמי מהחנות

3 - 5 ימי עסקים

חינם

המגדלור ספרים — מקווה ישראל 18 תל-אביב יפו 6511515

שליחות לדלת ביתך

3 - 10 ימי עסקים

30 ₪

חינם לסל קניות מעל 300 ₪

שילוח בינלאומי

10 - 20 ימי עסקים

150 ₪

250 ₪ לסל קניות מעל 500 ₪

350 ₪ לסל קניות מעל 1,000 ₪

500 ₪ לסל קניות מעל 1,500 ₪

* משלוח לחוֿ"ל עלול לגרור חיוב במיסים ובתשלומים נוספים, בהתאם לכללים ולתקנות של מדינת היעד. בדקו מראש, במיוחד למשלוח לארה"ב, לאור השינוי במדיניות המכסים במדינה

מתוך וידויה של מסכה

מאז ומתמיד טענתי בעקשנות שחזיתי במו עיניי בלידה שלי. בכל פעם שטענתי זאת המבוגרים צחקו, עד שהתחילו לתהות שמא אני בכלל לועג להם והביטו בסלידה בפנים החיוורים והלא־ילדותיים שלי. כשקרה והעליתי את טענתי זו בפני אורחים שלא היו חברי משפחה קרובים, סבתי, שחששה כי יחשבו אותי למפגר, הייתה קוטעת את דברי בחדות ושולחת אותי לשחק במקום אחר.בדרך כלל, המבוגרים המלגלגים ניסו להפריך את טענתי בהסבר מדעי כלשהו. כבר התרגלתי להתלהבות התיאטרלית מעט שבה דיברו, התלהבות שמבוגרים מפגינים כשהם מנסים ללטש הסבר כך שמוחו של ילד יוכל לתפוס, כשאמרו שברגעים האלה עיניו של תינוק עדיין אינן פקוחות, ושגם במקרה הנדיר שנפקחו, תינוק שזה עתה נולד ודאי אינו מסוגל לתפוס אירוע כזה בצורה מוחשית מספיק כדי לזכור אותו. ״נכון או לא?״ היו מטלטלים קלות את כתפי הקטנה והבלתי משוכנעת, וזה היה הרגע שבו כנראה עלה על דעתם שכמעט נפלו בפח שטמנתי. אף על פי שזה רק ילד, אסור לנו להקל ראש, הוא בוודאי טומן לנו מלכודת כדי שיוכל להוציא מאיתנו מידע על הדבר "ההוא". ואם כך, האם אינו יכול לשאול זאת בתמימות ילדותית יותר, למשל "מאין באתי" או "איך נולדתי"? הם היו שבים לנעוץ בי מבט בדממה, ועל שפתיהם חיוך דקיק שהעיד על כך שרגשותיהם נפגעו עמוקות, איני יודע למה.