מכתוב החדש

בעקבות השבעה באוקטובר והמלחמה בעזה, שבה איריס אליה כהן אל ספר ביכוריה מ-2011, מַכְּתוּב, וכתבה אותו מבראשית. "אין זו מהדורה מתוקנת, כי אם יצירה שנולדה מחדש: עמוקה יותר, נועזת יותר, מדויקת יותר", כתב דורי מנור על מַכְּתוּב החדש.

בניסיון להבין מדוע עלו נישואיה על שרטון, חוזרת עירית, מורה בת 35, אל עברה: אל ילדותה החיפאית, אל משפחתה המזרחית, אל החברות הגורלית עם רוזי, אל שפת אביה המודחקת, אל הטרגדיה שהפכה את חייה על פיהם. לפנינו רומן אפי המשתרע על פני יותר מארבעה עשורים ונע בין תשוקה מתפרצת לחיי משפחה שלווים, בין זהות פרטית להיסטוריה חברתית משותפת. לשונה העשירה והחושנית של אליה כהן מעניקה חיים לדמויות בלתי נשכחות, ומחברת בין העברית והערבית, המשתרגות זו בזו לכל אורכו של הרומן, מזכירות לנו שהן שפות אחיות.

בפברואר 2011 כתב יותם שווימר: "לומר שאיריס אליה כהן עושה אהבה עם השפה יהיה לשון המעטה. ברומן מכתוב, מספרי הביכורים האמיצים והמשכנעים שראו אור בעברית, היא מתעלסת בגסות, בבוטות ובאלימות עם השפה העברית והערבית. דמויותיה - בעיקר גיבורת הרומן, עירית - הן כור היתוך בוער ומבעבע, והמחברת מנצלת את הבערה עד תום. היא לא משילה מהן את המלבושים, אלא קורעת אותם תוך שהיא מישירה אל הדמויות מבט נוקב, חד ומכאיב".