סבתא טורבו והשף המתנשף

זֶה קָרָה כַּמָּה יָמִים לִפְנֵי חֻפְשַׁת חֲנֻכָּה. 

בִּסְבִיבוֹת הַשָּׁעָה שְׁתַּיִם צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי. "קֶרֶן," שָׁמַעְתִּי מֵעֵבֶר לַקַּו אֶת הַקּוֹל שֶׁל סָבְתָא מַזָּל, הֲלֹא הִיא סָבְתָא טוּרְבּוֹ, "תַּעֲשִׂי לִי טוֹבָה אַתְּ חַיֶּבֶת לָבוֹא לַעֲזֹר לִי!" 

מִיָּד הֵבַנְתִּי שֶׁהִיא בְּלַחַץ טוּרְבּוֹ. גַּם כִּי הִשְׁמִיטָה אֶת כִּנּוּי הַחִבָּה שֶׁהִמְצִיאָה לִי, "קָרֵנִינָה", וְגַם כִּי וִתְּרָה עַל "הֵעַרְתִּי אוֹתָךְ?" הַקָּבוּעַ שֶׁלָּהּ. תָּמִיד כְּשֶׁהִיא מִתְקַשֶּׁרֶת, לֹא מְשַׁנֶּה מָתַי — זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, כְּשֶׁאֲנִי בְּבֵית סֵפֶר אוֹ אֵצֶל חֲבֵרָה אוֹ בְּחוּג — הִיא קֹדֶם כֹּל שׁוֹאֶלֶת, "הֵעַרְתִּי אוֹתָךְ?" כְּאִלּוּ אֲנִי רַק יְשֵׁנָה כָּל הַיּוֹם. וַהֲכִי חָשׁוּב — כִּי הִיא בִּקְּשָׁה עֶזְרָה. זֶה לֹא מַתְאִים לָהּ. הִיא מִסְתַּדֶּרֶת מְצֻיָּן בְּעַצְמָהּ. הִיא מַאֲמִינָה שֶׁ"מִּי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לַעֲזֹר לְעַצְמוֹ, אַף אֶחָד לֹא יוּכַל לַעֲזֹר לוֹ". חוּץ מִזֶּה, יֵשׁ לָהּ הֲמוֹן פִּתְרוֹנוֹת יְצִירָתִיִּים לְכָל בְּעָיָה. אַבָּא שֶׁלִּי תָּמִיד אוֹמֵר שֶׁאִם הִיא תִּתָּקַע יוֹם אֶחָד עַל אִי בּוֹדֵד, הִיא בֶּטַח תִּמְצָא אֵיזוֹ שִׁיטָה לְהָזִיז אֶת הָאִי מֵהַמָּקוֹם וּלְהַפְלִיג עָלָיו, כְּמוֹ עַל סִירָה, לַיַּבֶּשֶׁת הַקְּרוֹבָה. 

הֵבַנְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַצַּב חֵרוּם. אֲבָל עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְהַשְׁחִיל "סָבְתָא, מָה קָרָה?" נוֹרָה עָלַי צְרוֹר מִשְׁפָּטִים בְּלִי פְּסִיקִים וּבְלִי נְקֻדּוֹת: "קֶרֶן אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְהִתְרַכֵּז לָאסִי מְשַׁגַּעַת אוֹתִי וְגַם בֶּרָלֶה עוֹשֶׂה פֹּה בָּלָגָן וּפּוּ מֵצִיק לְדַמְבּוֹ וּמִיצִי מֵצִיק לְפּוּ וּבֶּרָלֶה עוֹשֶׂה לִי כְּאֵב רֹאשׁ עִם כָּל הַדְּפִיקוֹת הָאֵלֶּה עַל הָאֱגוֹז שֶׁלּוֹ כְּבָר שָׁעָה הוּא מְנַסֶּה לְפַצֵּחַ אוֹתוֹ וְגַם אַלְבֶּרְט מִתְאַמֵּן עַל הַטּוּבָּה מָצָא לוֹ זְמַן לְהִתְאַמֵּן הוּא שָׁכַח שֶׁהַתַּחֲרוּת שֶׁלִּי בְּעוֹד שָׁבוּעַ!" 

"אֲנִי בָּאָה!" עָנִיתִי לָהּ וְזִנַּקְתִּי מֵהַכִּסֵּא.