התור של עלמה

“התור של עלמה מבוסס על זיכרון ילדות שלי מהפעם הראשונה שבה אבא שלי הגיע לבית הספר", סיפרה המאיירת ניאטי פרוינד על ספר הביכורים שלה גם כסופרת, שבו אנו פוגשות את עלמה כאשר הגיע תורה לארח את אביה בכיתה ולספר על עבודתו, והיא "הִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְנַמֶּכֶת. תֵּכֶף הִיא תַּצְלִיחַ לְהִתְחַבֵּא בֵּין הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַשָּׁטִיחַ בְּפִנַּת הַכִּתָּה". 

בעלילה מפתיעה, מתברר שמבוכתה של עלמה לא נובעת מהמקצוע של אביה, אלא מנכותו, וכפי שכתבה על הספר פנינה גפן, הוא "מצליח במסגרת מצומצמת יחסית לגעת בשאלות של גוף, מבט וזהות חברתית [...] בלי דרמטיות ועם מידה של הומור, הוא מאפשר לילדים לפגוש את שאלת הגוף הפגוע ואת המבוכה שמלווה אותו מפרספקטיבה בגובה העיניים שלהם".

ספר מומלץ נוסף בסדרת הספרים הנהדרת הספריה שלי, המיועדת לילדות ולילדים שמתחילים לקרוא לבד (אבל מתאימה גם להקראה). ספרי הסדרה כוללים כשלוש מאות מלים בלבד ומציגים סיפורים המלווים באיורים, שמוסיפים לחוויית הקריאה הראשונה. מטרת הסדרה ללמד לקרוא בעזרת סיפורים טובים, ובמקביל לעודד את אהבת הספרות והקריאה.