ינץ לוי

ינץ לוי  (נולד באוקטובר 1980) הוא סופר, תסריטאי ומחזאי. 

כמה עובדות ש(אולי) לא ידעתם על ינץ לוי:

לוי נולד ב-14 ביוני 1975 לאב בוגר מחתרת לח"י שהיה עיתונאי ולאם שחזרה בשאלה ועזבה את העולם החרדי. הוא בן למשפחה בת שמונה נפשות. אחיו הוא הבמאי והתסריטאי רשף לוי. 

בגיל צעיר למד ציור וצילום ואף הציג תערוכות. בראיון עיתונאי סיפר: "הייתי בטוח שאהיה צייר, אלא שבסביבות גיל 17 החלטתי לעשות מה שנקרא 'אמנות מודרנית' והחלטתי לצייר ציור וגם לכתוב עליו סיפור. ואז מצאתי את עצמי ממשיך את הסיפור במחברת, כי לא היה מקום לכל המילים על הציור. גיליתי שאני אוהב לכתוב, ובהדרגה היצירה עברה אל הכתיבה".

על ראשית סדרת הספרים המצליחה ביותר שלו, הרפתקאות דוד אריה, סיפר: "במהלך בייביסיטר שעשיתי על האחיינים שלי, אחת מהן בכתה בכי מר מרוב געגועים להוריה. שום הסבר או שכנוע לא עצרו את שטף הדמעות ורק כשפלטתי מפי את המשפט האקראי: 'את רוצה לשמוע איך דוד אריה נתקע פעם על ענן?', היא הרימה את ראשה ואמרה: 'כן.' האחיינית ואחיה התלהבו, וחזרתי הביתה בשלום. בפעם הבאה שביקרתי אותם הם דרשו הרפתקה נוספת של דוד אריה. וכך גם בפעמים הבאות. לבסוף החלטתי לכתוב את ההרפתקאות הללו כי מצאתי שאני מאוד נהנה לספר אותן והאחיינים נהנים להקשיב להן".

ספרו הראשון בסדרת הרפתקאות הדוד אריה זכה בפרס הספריות הציבוריות, במדליית כסף במסגרת פרס בן יצחק לאיור מטעם מוזיאון ישראל וגם נבחר לספר הילדים המתורגם הטוב ביותר לשנת 2013 בידי הנקוקי, אתר הילדים המוביל בדרום קוריאה. בשנת 2016 זכה לוי על ספרי הסדרה בפרס דבורה עומר בקטגוריית ספר הילדים או הנוער המושאל ביותר בספריות הציבוריות.

סדרת הרפתקאות דוד אריה, שמתלווה אליה אתר אינטרנט, תורגמה לשפות רבות ופורסמה בין השאר בהודו, ביפן, בדרום קוראיה, במקדוניה, בהונגריה, בצ'כיה ובסין, שם היא זוכה להצלחה יוצאת דופן. בשנת 2015 התפרסמה מהדורה בערבית של הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה בתרגומו של עלאא חליחל.

על בסיס הספר עלתה בפברואר 2016 גם הצגת ילדים בערבית, עמו אוסאמה. את המחזה, שעלה בתיאטרון אלמינא ביפו בבימויו של נורמן עיסא, כתב לוי, הדובר ערבית. כשנה וחצי מאוחר יותר עלתה בתיאטרון הבימה ההצגה הרפתקאות דוד אריה ומהכשפה חמתותה שכתב לוי.

לוי החל לפרסם ב-2001, וכתב כמה ספרים למבוגרים. "אני בא ממשפחה של מספרי סיפורים, שזו כמובן מילה מכובסת לשקרנים כרוניים", סיפר בראיון עיתונאי. "אבל אני לשמחתי גדלתי במשפחה שבה השתמשו ביכולת הזאת בצורה יצירתית ולא קרימינלית. גדלתי מוקף בסיפורים. אבי היה מספר לי סיפורים, דודי ודודותי. זה תמיד היה שילוב של אמת ובדיה. הרגעים הללו שבהם ישבתי והקשבתי לסיפור, כל כולי טבול בתוכו, היו רגעי קודש עבורי. וזה מה שאני מחפש בכתיבה שלי".

ב-2010 ראה אור הספר סיפורי איש היער - תשעה סיפורים שסופרו מחדש בידי לוי, כל אחד מהם עוסק בצמח אחד או שניים הנפוצים בישראל. ב-2013 ראתה אור מהדורת טיולים של אסופה זו של מעשיות צמחים ארצישראליים.

ספרו תוחלת החיים של אהבה שראה אור בשנת 2015 הוא רומן אוטוביוגרפי, המגולל את סיפור משפחתו מהרגע שגילתה כי האח, רגב לוי, חולה באיידס ועד מותו. לדברי לוי בראיון עיתונאי, כתיבת הספר ארכה 14 שנה. "לא כתבתי כל יום. שיניתי, מחקתי, חזרתי, הפסקתי. לאורך הזמן הזה, לא ידעתי שאני כותב רומן. כתבתי זיכרון, סיפור קצר ועוד אחד. רק אחרי שני שלישים של רומן, הבנתי שאני כותב רומן. זה קרה כשהבנתי שלחומר המצטבר הזה יש מכנה משותף, דבק שמאחד אותו, והדבק המאחד הזה הוא תקווה. אני זוכר שקראתי את כל הרומן והבנתי שכל משפט ומשפט, פסקה ופסקה, עוסקים בתקווה. הוא מספר על משפחה שתוחלת חייו של אחד מבניה נקצצת ונקצבת, והאירוע משפיע על כל מנגנוני התקווה של המשפחה".

בדצמבר 2017 פרסם לוי את ספר הילדים כשסבא אליהו היה קטן, השואב השראה מסיפורים ששמע ינץ מאביו על ילדותו בתל אביב של שנות השלושים של המאה העשרים. הספר מציג באופן מבורך ונדיר במקומותינו, בוודאי בספרי ילדים, התמודדות עם עוני. הספר נבחר למצעד הספרים של משרד החינוך. שנתיים אחר כך התפרסם הספר השני בסדרת סבא אליהו, שהיתה לרב מכר.

בינואר 2019 פרסם לוי את הנובלה הספד לאגרנט כספר שמע, בהקראתה של גילה אלמגור. הנובלה לא התפרסמה לפני כן כספר מודפס או אלקטרוני.

לוי נשוי לכוריאוגרפית והרקדנית ענבל אושמן ולהם ארבעה ילדים.