"דומה שבעידן זה של אלימות נותר עדיין הד לקולו העקשני של האיש שדיבר על אלטרנטיבה לתורת הכוח האלים", כותב ד"ר יוחנן גרינשפון באחרית הדבר לספר אוטוביוגרפיה או סיפור ניסויי עם האמת, שנראה היום אקטואלי מתמיד, ובו מגולל מוהנדס קרמצ'נד גנדי את סיפור חייו ואת השקפת עולמו.
"חיי הם המסר שלי," אמר גנדי, ונדמה שבכך כוחה של האוטוביוגרפיה שלו: כל השקפה, שאלה או סוגיה בספר נובעת מעצם סיפור חייו ושזורה בהם. אין אלה דברי הגות תיאורטיים, אלא מופת של מעשה ורוח, המַפְרים זה את זה.
מפתיע להיווכח עד כמה רלוונטי גנדי לסוגיות המעסיקות אותנו כאן - כיחידים, כחברה וכלאום. אלימות ואי-אלימות, שחרור ומאבק לעצמאות, יחסי בעל-אשה וחינוך ילדים, ואפילו ענייני תזונה ורפואה - בכל אלה הוא עוסק בספרו. וכך כרוכים זה בזה סיפור אישי של אחד המנהיגים הגדולים של המאה העשרים, חיי הרוח וההיסטוריה, באוטוביוגרפיה מרתקת, מעוררת מחשבה ונוגעת ללב.
תירגם מאנגלית והוסיף פתח דבר והערות: ינץ לוי
אחרית דבר: יוחנן גרינשפון
[...] כל עוד הוא ממשיך להיות יצור חברתי, הוא אינו יכול שלא להשתתף בַּאלימות, המצויה בעצם קיומה של החברה. כאשר שתי אומות נלחמות, תפקידו של חסיד אהימסה (אי-אלימות) לעצור את המלחמה. זה שאינו מתאים לחובה זו... זה שאינו כשיר להתנגד למלחמה, יכול לקחת חלק במלחמה, ובד בבד לנסות בכל מאודו לשחרר את עצמו, את אומתו ואת העולם ממלחמה.
