אמנית אריגה נאשמת ברצח ונושאת נאום הגנה בלתי נשכח; אישה-צמח נעה בין חיים למוות ומבקשת להיראות ולו לרגע בעיני העולם סביבה; אישה חולמת על ניתוח פלסטי בעוד המלחמה קוצרת ראשים ברחובות עירה - אלו הן רק שלוש מהדמויות בתשעה הסיפורים בקובץ למלחמה יש אף גדול, ספרה השלישי המתורגם לעברית של הסופרת, המשוררת ואשת החינוך הבדווית-פלסטינית שיח'ה חליווה.
בלשונה הייחודית ובכוח הדמיון הפרוע שלה, חליווה מפרקת ומרכיבה עולמות מרובדים מלאי הומור שדמיון ומציאות, תשוקות ושיתוקים, חיים ומוות מסתחררים בהם יחדיו. את הספר תרגמו יחדיו מערבית המחברת ורחל פרץ, והתוצאה: יצירה קטנה שמשקלה הסגולי גדול לאין שיעור מהיקפה.
עורך הדין חיכך את ידיו המיוזעות זו בזו. "למה הרגת אותו ולא אותה? הרי יכולת להרוג את שניהם."
האיש שישב לפניו חייך. "תרשום, אדוני: הפשע שלי היה הווילונות שתלשתי. כל מה שבא אחר כך לא חשוב."
"תוסיף לעצמך כמה פשעים שתרצה, הפשע העיקרי שלך ישליך אותך לכלא להרבה שנים. תלשת את הווילונות, קטפת את הוורדים, שברת את הכלים, ריססת דיו על התחתונים של אשתך — כל זה לא משנה. תגיד לי, אתה קורא הרבה?"
"קראתי כמה עמודים בספרים של החברים שלי בתא הישן. עכשיו אני קורא רק עיתונים, בעיקר את השירים שבעמוד האחרון. זה עושה ממני קורא?"
"זה עושה ממך קורא גרוע, כמו שאתה עכשיו פושע גרוע שלא יודע לנסח את אשמתו."
"אני יודע טוב מאוד במה אני אשם. תלשתי את הווילונות."
