בערבות איסלנד הקפואות צייד יוצא בעקבות שועלה נדירה. במקביל, לא הרחק מביתו של אותו צייד, מתה אשה צעירה בביתו של בוטנאי מתבודד, שהציל אותה מספינה טרופה. לאן מובילה השועלה המסתורית? ומה הקשר בין האירועים?
בכתיבה המותחת את גבולות הריאליזם ומלהטטת במטמורפוזות, המציאות מתערבבת בפולקלור, המיתוסים בפנטזיה והדמויות נעות הלוך ושוב על הציר שבין האנושי לחייתי.
צלו של בלדור זכה בפרס הספרותי היוקרתי ביותר לשפות הנורדיות Nordic Council Literature Prize לשנת 2005. זהו הספר הראשון המתורגם לעברית של שון (Sjon), שם העט של סיִגורְּיוןֹ בּיִרְּגירִ סיִגורְּדְ'סוןֹ, יליד רייקיאוויק (1962). שון פרסם עד כה חמישה רומנים ותשעה ספרי שירה. הוא בין מייסדי הקבוצה הניאו-סוריאליסטית האיסלנדית מדוזה, וקנה לעצמו מקום בלב זירת האמנות בארצו בעקבות שיתופי פעולה אמנותיים עם הזמרת ביורק ועם הבמאי לארס פון טרייר. ספריו תורגמו עד עתה ל-36 שפות.
שועלים ערמוניים דומים לאבנים עד להפליא. כשהם רובצים לצידן בחורף אין כל אפשרות להבדילם מהסלעים עצמם. אכן, קשה הרבה יותר לעומת אותם צחורים, שצלליתם תמיד מזדקרת לעין או שדמותם בולטת צהבהבה על רקע השלג הקפוא.
שועלה ערמונית רובצת בבטחה סמוך לאבן שלה ומניחה לשלג להיערם עליה ברוח העזה. היא מפנה את אחוריה כלפי האבן, מתכרבלת וטומנת את אפה תחת רגלה. היא מצמצמת את שמורות עיניה, ואישוניה ניכרים אך בקושי. כך היא עוקבת במבטה אחר האיש שלא זע למן הרגע שבו נשכב תחת קִמרון השלג, כאן במדרונות הגבוהים של אָוֹסְהֵימַר - כבר שמונה־עשרה שעות תמימות. השלג הסתחרר סביבו וניתך עליו, והוא נדמה כעת לגדר אבנים חרבה.
ואל לה לחיה לשכוח שהוא צייד.
