כולם כאן ברכבת חשודים

אני חושש שתשובתי בעניין פרולוג היא לאו מוחלט. אני יודע שזה נהוג במותחנים, כדי לשאוב את הקורא פנימה וכל זה, אבל אני פשוט מרגיש שכאן זה יהיה קצת זול.
כמובן, אני יודע איך לכתוב את הסצנה שאת רוצה שאכתוב. עין יודעת כול תתבונן בתא הרכבת ההרוס ותתעכב על סימנים של מאבק: המצעים המושלכים על הרצפה, המזרן ההפוך, טביעת היד המגואלת בדם על דלת חדר האמבטיה. ובתוך כל זה יפוזרו כמה רמזים - שלוש מילים ששורבטו במהירות ובדיו כחולה על כתב־יד של ספר, שיעמדו בניגוד לקצה האדום והנוטף של כלי הנשק - רמזים שיהיו מפתים ומסקרנים אבל עמומים כדי שלא יהרסו את המתח.
התמונה האחרונה תהיה של הגופה. נטולת פנים, כמובן. חייבים להסתיר בהתחלה מהקוראים את זהותו של הקורבן. אולי יימסר פרט קטן כלשהו, חפץ אישי כמו פיסת בגד (הצעיף הכחול או משהו, אני לא בטוח) שהקוראים יוכלו לחפש תוך כדי קריאה.