שמיים כחולים

הם היו כמו תכשיטים, יהלומים חיים, והיא ראתה את עצמה כורכת אחד מהם סביב כתפיה והולכת ל"בּוֹבּוֹ" או ל"קורנֵרסטון", יושבת בחוץ ומעמידה פנים שהיא לא שמה לב כשאנשים חולפים על פניה. זאת תהיה הצהרה, זה בטוח. היא תלבש גופיית סטרפלס צמודה כדי להבליט את הניגוד לעורה החשוף - גופייה שחורה, ללא ספק שחורה, והיא תלבש גם את הג'ינס השחור ואולי אפילו תחבוש את הפֶדורה - ופשוט תשפיל מבט אל כוס המשקה או תרים אותה לעבר טוד כאילו אין בזה שום דבר חריג. והוא ישתף פעולה, היא הייתה בטוחה בזה - הם הגיעו לשלב ביחסים שבו הוא כבר נתן לה טבעת, והם עברו לגור ביחד והיא יכלה לקבל כל מה שרצתה פחות או יותר.
חוץ מתינוק. את צוחקת או מה? אני לא קרוב להיות מוכן וחוץ מזה ההוצאות, אלוהים. הוא גם לא נתן לה לקחת כלב - או אפילו חתול. הוא אלרגי. לשיער. לקשקשים. לפרעושים. ויש לה בכלל מושג כמה כסף נאלצו הוריו לשלם על משאפים וזריקות וכולי כשהיה ילד? לא היה לה מושג. וכרגע זה גם לא הזיז לה. קנייה אימפולסיבית לפי הספר – ברגע שחלפה בדלת וראתה אותם נוצצים בתיבות הפלקסיגלס, היא ידעה שהיא חייבת לקנות אחד מהם.