כך מתארת הסופרת הארגנטינאית אריאנה הרוויץ את כתיבת ספרה תמות, אהובי: "אני כותבת בחתיכות, בפרקים קטנים או סצנות קצרות, כי האינטנסיביות של מה שאני כותבת לא מאפשרת לי לכתוב יותר". וכך הוא ספרה החדש: אישי, פראי, חייתי, חצוף ומסחרר.
תמות, אהובי הוא מעין מותחן כפרי על אישה שלכאורה "יורדת מהפסים" לנגד עינינו, אך זהו גם ספר קיומי, פילוסופי, חריף, עוקצני, רווי ליריות ומיניות. זהו ספר הצולל אל פנימיותה של אישה, אך בה בעת פורש בפנינו את אופיים המשונה של החיים בכפר נידח סמוך ליער בפאתי פריז בימינו אנו. ספר שנכתב כולו בהשפעת הקצב הקדחתני של וריאציות גולדברג של באך בביצועו האגדי של גלן גולד.
