תרגום ראשון מפרסית בפרויקט המבורך של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר - סדרת מכתוב مكتوب, המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית.
מנהל בית הספר פורסם לראשונה ב־1958 ונחשב לאחת הביקורות הנוקבות והמתוחכמות הראשונות נגד מערכת החינוך האיראנית בפרט והחברה והשלטון באיראן בכלל. הנובלה מציגה בגוף ראשון את חוויותיו של מורה במהלך שנה אחת שבה כיהן כמנהל בית ספר חדש וקטן בשולי הכרך של טהראן.
זהו סיפור אוטוביוגרפי למחצה על אדם שהתפכח ממערכת החינוך האיראנית, פרי עטו של הסופר והאינטלקטואל ג'לאל אל-י אחמד. את הספר תרגמה אורלי נוי במתכונת המודל הדו־לשוני דו־לאומי שהתגבש בסדרת מכּתוּבּ مكتوب. בצוות התרגום והעריכה השתתפו דוד ירושלמי וחגי רם, שגם הוסיף לספר אחרית הדבר.
כשנכנסתי הסיגריה עוד היתה בידי ובקושי הפטרתי שלום. בלי סיבה מיוחדת התחשק לי לשחק את הקשוח. אחרי שראש מחלקת החינוך הורה לי לשבת, מבטו נח לרגע על ידי, ואחר כך שב לעסוק בניירת שמולו. כשסיים לכתוב את מה שכתב, התפנה להסתכל עלי. הנחתי את הצו על המכתבה שלו. לא אמרנו מילה. הוא עיין בצו ובניירות המצורפים, כחכח בגרונו ובנימה שלווה ונטולת כעס כביכול אמר:
"אין לנו מקום, אדוני. אי אפשר לעבוד ככה! בכל יום דוחפים למישהו צו ביד ושולחים אותו אלי... אתמול אמרתי למנכ"ל..."
לא היה לי כוח להבלים האלה. נכנסתי לדבריו: