"היֹה היה ספר שרק מעטים הצליחו לקרוא. וגם המעטים לא קראו אותו מתחילתו ועד סופו" - כך נפתח ספרו התשיעי של אופיר טושה גפלה, שבמרכזו "ספר העולמות", שקוטל את קוראיו. את רוב קוראיו הצליח הספר לגרש. למזלם. שמונה אנשים הצליחו לפתוח אותו, קראו כמה עמודים ומתו. מי חיבר אותו? כיצד ומדוע הפך הספר למלכודת מוות? איזה סיפור כלוא בין כריכותיו?
עיתונאי שאחותו נמנית עם קורבנותיו של הספר מנסה לרדת לחקר התופעה, ומגלה אט-אט את סיפוריהם הטרגיים של הקוראים המתים ואת נסיבות בואו לעולם של הספר. הסיפור כולו נמסר מפיו של הספר עצמו: מלא מתים וטרוף אשמה, הוא תוהה על מקור הקללה החתומה בין דפיו, ועל הדרך לפטור את קוראיו העתידיים מפגיעתה.
היֹה היה ספר שרק מעטים הצליחו לקרוא. וגם המעטים לא קראו אותו מתחילתו ועד סופו. ואת הספר הזה רק מעטים קראו לא מפאת קושי מיוחד להבין את שפתו, או את סיפור העלילה, או הגיגים מאמצי מחשבה; גם לא מכורח היותו אחד ויחיד, עותק בודד שמעמדו הייחודי היה בעוכריו, כי בכל רגע נתון רק אדם אחד יכול היה לקרוא בו. לא. בספר הזה קראו מעטים משום שכל אימת שמישהו פתח אותו נטרק הספר בפניו בקול חבטה עזה.