על "קונטרפונקט" מעידה הסופרת אנה אנקוויסט, כי היא היצירה הטובה ביותר שלה עד כה. אנקוויטס, שספריה "יצירת המופת", "הסוד" ו"השיבה הביתה", תורגמו זה מכבר לעברית, מגוללת ב"קונטרפונקט" את סיפורן של אימא ובת. האימא, שמכונה בפשטות "אישה" ו"אם" היא מוזיקאית שואריציות גולדברג של יוהאן סבסטיאן באך מכתיבה את חייה ויוצקת בהם סדר. בכאוס הנפשי שמתברר כי היא שרויה בו, בבלבול ובזעם הקפוא שלה, מעניקה לה הנגינה גישה אל זיכרונה, גשר צר אל לב חורבנה האישי – גשר שמחלץ אותה מן האומללות חסרת המלים: "אני אישית מעדיפה לנגן את ואריציות גולדברג מאשר לכתוב אותם במילים, אבל כשאת רוצה לספר סיפור...יש דברים שמוזיקה לא יכולה לעשות, אלא רק מילים." (ynet, 9.2.15)
"סימביוזה. זאת המלה המבטאת טוב מכל את המצב שבו האשה עדיין נושאת את בתהּ בתוך גופה. השותפות במחזור הדם, בהסדרת הטמפרטורה, במשק הלַחוּת. זו מרגישה את התנועות ואת שינויי התנוחה של זו ומתחשבת בהם באופן כמעט בלתי־מודע. עכשיו, חשבה האשה, אני מטפלת בבת שלי טוב יותר וטבעי יותר מכפי שאוכל אי־פעם בעתיד. וביתר קלות – זה קורה מעצמו. שתינו שרות אותה מנגינה, באוּניסוֹן. לוּ רק היה יכול להישאר כך."
