ניצב כל הלילות הוא תרגום ראשון לעברית לספרה של הרפר לי, מחברת אל תיגע בזמיר.
הספר נכתב אמנם לפני אל תיגע בזמיר, אבל עלילתו מתרחשת שני עשורים לאחר מכן. הגיבורה של שני ספריה של הרפר לי היא ג'ין לואיז פינץ' המכונה סקאוט, ובספר זה היא בת 26 ובאה מניו יורק אל מייקום, עיירת הולדתה שבאלבמה כדי לבקר את אביה המזדקן אטיקוס.
הימים הם ימי התעוררותה של התנועה לשוויון זכויות האזרח, סערות פוליטיות מאיימות על יציבותן של מדינות הדרום של ארצות הברית והשחורים תובעים תיקון לאפליה שהיתה מנת חלקם שנים רבות כל כך. סקאוט הבוגרת מחזיקה בדעות מתקדמות בנוגע לדמוקרטיה ולשוויון זכויות ועד מהרה נהפך ביקורה בבית ילדותה מאיחוד תמים ונוסטלגי להתפכחות קשה ומרה.
כאשר היא מגלה את פרצופם האמיתי של בני משפחתה, תושבי עיירתה וכל היקרים לה, האמת מזעזעת אותה ומאיימת למוטט את כל מה שהאמינה בו. עליה להחליט האם ללכת אחר צו מצפונה או להישאר נאמנה למורשתה.
מרגע שעברו את אטלנטה, היא השקיפה מבעד לחלון קרון המסעדה בעונג כמעט גופני. תוך כדי שתיית הקפה של הבוקר צפתה בגבעות ג'ורג'יה הנסוגות ובאדמה האדומה המופיעה, ועמה בתים מחופים גגות פח בחצרות החול, ובחצרות צומחים שיחי הוורבנה הנצחיים בערוגות של צמיגים מסוידים. חיוך רחב עלה על פניה בפעם הראשונה שראתה אנטנת טלוויזיה בראש בית כושים לא צבוע; ככל שרבו האנטנות, גדל אושרה.
ג'ין לואיז פינץ' תמיד עשתה את הדרך הזאת בטיסה, אך הפעם, בנסיעתה השנתית החמישית הביתה, החליטה לנסוע מניו יורק לצומת מֵייקוֹם ברכבת. ראשית, בפעם האחרונה שהיתה במטוס כמעט שפרחה נשמתה: הטייס החליט לעבור דרך סופת טורנדו. יתר על כן, אם תגיע בטיסה, יצטרך אבא שלה לקום בשלוש לפנות בוקר, לנסוע מאה ושישים קילומטר כדי לפגוש אותה במוֹבּיל ואחר כך לעבוד כל היום: הוא כבר בן שבעים ושתיים, וזה מוגזם.
