ספר שירה ראשון ומרגש לתהילה חכימי, משוררת ומהנדסת מכונות, הוא גם הספר השני בהוצאה העצמאית החדשה טנג'יר.
עודד וולקשטיין, עורך הספר: "שיריה של תהילה חכימי אינם מוציאים את קולם מן השקט אלא יוצאים להקשיב לרעש, ומגלים בו את עקבותיהם של קולות רבים. הם מחוללים תקלות ושיבושים בפס-הייצור של המחשבה המשתכפלת, ומספרים את תקוותיהם הפראיות ברצף של תאונות-עבודה לשוניות. בעולם שבו בעלי הון מטיפים לאהבה ואנשים אוהבים לפי תחשיבי כדאיות, שירי הספר מבקשים אחר רגעים של מגע אנושי לא מחושב, וגונבים בין עבודה ארעית אחת לשנייה נסים חטופים של בטלה: מחר נעבוד".
אַתָּה מִצְטַלֵּם לְיַד מְכוֹנִית אֲדֻמָּה אָמֶרִיקָאִית
מְשַׁרְבֵּב שְׂפָתַיִם
אַתָּה כּוֹתֵב:
אֲנִי אוֹהֵב אֵת אָרִיק אַייְנְשְׁטֵיין
אֲנִי בָּחוּר טוֹב מִמִּשְׁפָּחָה טוֹבָה
מְחַפֵּשׂ אֶת הָאַחַת
מַעֲדִיף בְּהִירוּת וְדַקּוֹת
אֲנִי מְהַנְדֵס
אֲנִי עוֹרֵךְ דִּין
אֲנִי בַּדֶּרֶךְ לְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹם שֶׁלִּי
אֲנִי מְחַפֵּשׂ קֶשֶׁר רְצִינִי
אֲנִי מְחַפֵּשׂ קֶשֶׁר רְצִינִי אוֹ זְמַנִּי
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַבָּשָׂר שֶׁלִּי well done
אֲנִי מֵכִין אֶת הַשַּׁקְשׁוּקָה הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם
אַתָּה מְצֻלָּם עַל טַנְק
יוֹשֵׁב עַל הַצְּרִיחַ הַתּוֹתָח בֵּין הָרַגְלַיִם שֶׁלְּךָ
מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ עַל הָעֵינַיִם
מְחַיֵּךְ
אַתָּה כּוֹתֵב:
אֲנִי רוּחָנִי
אֲנִי עוֹסֵק בִּרְפוּאָה סִינִית
אֲנִי מְאֹד מְחֻבָּר לָעוֹלָם הַפְּנִימִי שֶׁלִּי
אֲנִי מְחַפֵּשׂ קֶשֶׁר רְצִינִי
אֲנִי מְחַפֵּשׂ קֶשֶׁר רְצִינִי אוֹ סֶקְס
אֲנִי מֵכִין אֶת הַשַּׁקְשׁוּקָה הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם
אִמָּהוֹת מֵתוֹת עָלַי
בָּנוֹת מִצְטַעֵר מִזְרָחִיּוֹת זֶה פָּחוֹת הַכִּוּוּן שֶׁלִּי
אַתָּה מְצֻלָּם עַל הָרִים טִיבֶּטִים מֻשְׁלָגִים
אַתָּה כּוֹתֵב:
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשְּׁקִיעָה מוּל הַיָּם
הַגּוֹדֵל כֵּן קוֹבֵעַ
אֲנִי מְחַפֵּשׂ מִישֶׁהִי שֶׁיּוֹדַעַת מָה הִיא רוֹצָה מֵהַחַיִּים
אֲנִי מְחַפֵּשׂ מִישֶׁהִי שֶׁיּוֹדַעַת מִי הִיא
אֲנִי טִבְעוֹנִי
אֲנִי מְחַפֵּשׂ בַּחוּרָה מִבַּיִת טוֹב
אֲנִי מְחַפֵּשׂ קֶשֶׁר
אֲנִי מְחַפֵּשׂ אַהֲבָה אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת
גברים באתרים (ולא באתרי בנייה)