״נעים נאור יודעת שתפקיד השירה אינו להתיר את הפקעת אלא להיטיב בתיאור הסבך", כתב אלי הירש במוסף ספרות ותרבות של ידיעות אחרונות ברשימה על ספר שיריה השלישי של שלומית נעים נאור, בה גם הסביר את שמו, דבר האָבֵד: "נעים נאור מצאה צירוף מילים מִשנאי, המשמש אותה כמעין מטאפורה כפולה, הן לדיכאון והן לכתיבה עליו, 'דבר האבד', שפירושו בערך: הפסד או בזבוז שאפשר ואף רצוי להימנע ממנו".
"אם הייתה ממונה שרת שירה בישראל (ואין, יש לנו צרות אחרות לטפל בהן כרגע)", כתבה שרי שביט בגלובס עם צאת דבר האָבֵד, "ראוי שהייתה זו שלומית נעים נאור. אשת חינוך ועט ירושלמית שחיה על הגבול המבורך בין העולם הדתי הנאור לחילוני הבועט, וכותבת שירים אותנטיים שלא מתפשרים על פחות מצריבה פנימית בסרעפת. מה תמצאו בספר השירה החדש שלה? התמודדות עם מחלות, כאב על אובדן ושכול, דילמות הוריות, כאב ויופי, ואת ההלם שהמלחמה הנוכחית השאירה בכולנו, שנעים נאור מוצאת לו מילים".
הדימוי על הכריכה: תחיה קוטלרוב
זה לא מתנה
זֶה לֹא מַתָּנָה.
לֹא נִתָּן לְהַעֲבִיר הָלְאָה,
זֶה לֹא עָטוּף בְּסֶרֶט,
אֵין פֶּתֶק הַחְלָפָה.
לֹא דַּי לִי לְהִוָּלֵד, אֲנִי רוֹצָה לִחְיוֹת.
אֱלֹהִים אַדִּירִים,
מָה נִדְרָשׁ כְּדֵי לְלַמְּדֵנִי.
