יממה

"דוברת בעלת נוכחות, שמהנה ללכת אחריה, לא רק בזכות ההומור הדק ומופעי הגמלוניות שלה" – כתבה שני פוקר בהארץ על הדוברת ביממה, קובץ השירים השני של רוני אלדד. "זו דוברת שרואה הרבה, או במלותיה: 'פקוחה כחיה'. פיקחונה מוליד שירים שממחישים באופן מוגבר את חוויית הזמן. שירים ערניים, שלרוב אינם עוסקים בהתרחשויות עבר אלא בהתרחשויות ההווה; הווה המעובד יחד עם כתיבת השיר".

באתר הספרנים כתב על הספר דעאל רודריגז גארסיה: "באמצעות שלל ציורי לשון מרהיבים, המתדפקים, חוזרים, ומשתרשרים מכיוונים שונים, שולים השירים מתוך המעגלים הריקים של ההווה את הרגע הנדיר, החי".

על גב הספר, בהוצאת פרדס, נכתב: 
"הספר יממה מבקש לשרטט את קווי המתאר של המישור החומק המכונה 'הווה'. הוא נולד מתוך תנועה קצרת רואי, חמסינית, הנעה על הציר שבין אהבה רבה ומיעוט אהבה, דחיסות וזרות, בית ובר, פראות וסדר. תנועה שאין בה מקומות מסתור או צל. זהו ספר שמבקש למצוא מלים להרף העין הזה, לרגע בו השיר נכתב, לרגע בו הוא מתהווה בתודעה. להעמיד אותו מול נצח, מול עבר ועתיד שמתוכם ואליהם הוא בא". 

הדימוי על הכרכה: "נייר מילימטרי ירוק" של האמנית הילה בן ארי