הזיכרון שוחח איתי והסתלק

"ברגע שמכבדים אדם, צריכים לכבד גם את זיכרונותיו. ולכבד זיכרונות זה לא ליצוק לתוכם פחדים והאשמות ומירוקי מצפון שיטתיים, זה לפעמים רק מסתכם בלהקשיב." (עמיחי שלו, ynet, 16.2.2015)

ספרו של סלמאן נאטור "הזיכרון שוחח איתי והסתלק" מאגד טור ספרותי שכתב במשך 30 שנה בעיתונות הערבית, במרכזו דמות של השיח' מחורץ הפנים. מיהו השיח'? הוא נולד במספר כפרים, זכרונותיו מקיפים כול אך בה-בעת נותרים מקומיים; הוא זוכר פרטים שוליים לצד התרחשויות הרות גורל; הוא זוכר שמות של מקומות ושמות של נִספים; לפרקים איננו יודעים מדוע הוא מספר ולפרקים הוא עומד על כך שהסיפור הוא הירושה הגדולה שבידיו.

זהו ספר שמהותו זיכרונות מהתקופה שלפני מלחמת העצמאות, עת חיפה היתה חיפא, עין הוד היתה עין חוד וחנתריש עוד לא היתה מילה מוכלאת מערבית שיצאה מהקשרה. עוצמתו של הספר בסיטואציות לכאורה קטנות, שמספרות את הסיפור הגדול של הנכבה מהצד האנושי, הפשוט, במידת מה אפילו האוניברסלי.

 את הספר תרגם יהודה שנהב-שהרבני, שגם הוסיף אחרית דבר מעמיקה פרי עטו. 

סלמאן נאטור הוא סופר ומחזאי מדאלית אל-כרמל. הוא פרסם עשרות ספרים בשפה הערבית וכתב חמישה מחזות שהוצגו בארץ ובעולם. זהו ספרו השלישי שתורגם לעברית.