רסלינג

"אי אפשר לתאר את האקדמיה היום בלי רסלינג, הפכנו להיות הלחם והמים של מדעי החברה והרוח", אמר בראיון עיתונאי ב-2021, במלאת עשרים שנה לפעילות ההוצאה, עידן צבעוני, שייסד את ההוצאה יחד עם פרופ' יצחק בנימיני. יותר מאלף ספרים ראו אור ברסלינג, הוצאה של ספרי עיון, הפועלת לקידום השיח התיאורטי-ביקורתי בשדה האמנות, התרבות והחברה. שם ההוצאה הוא מחווה לפרק הראשון של הספר מיתולוגיות מאת רולאן בארת. בהוצאה רואים אור עשרות ספרים בשנה, בכמה סדרות: סדרת ליבידו לספרים מתורגמים, סדרת פטיש לספרי מקור, סדרת ושתי לספרי פרוזה וסדרת מעבדה לספרות ישראלית מקורית-נסיונית.

מייסדי ההוצאה הכירו בקפטריה של בניין גילמן באוניברסיטת תל אביב בשנות התשעים של המאה העשרים, כשלמדו לתואר שני בספרות ובפסיכולוגיה. בשנת 1995 הם ייסדו את כתב העת "רסלינג", ולאחר שש שנים ושמונה גיליונות הקימו את ההוצאה שהתמקדה תחילה בתרגום ספרי הגות צרפתית, פילוסופיה קונטיננטלית, תיאוריה וביקורת (למשל, כתבי סלבוי ז'יז'ק, ז'אק דרידה, מישל פוקו, רולאן בארת וז'אק לאקאן). אחד מסממני ההיכר של רבים מספרי רסלינג הוא הז'רגון הפוסט־מודרני, אשר חלחל בעזרתה לשיח האקדמי הישראלי, אך גם עורר ביקורת רבה ואף הניב קבוצת פייסבוק היתולית בשם "ספר של רסלינג ביום", המציגה פרודיה על שמות הספרים בהוצאה.

בהמשך התרחב מגוון הנושאים והכותרים שזכו לתרגום, ולצד ספרי העיון הרבים שפרסמה רסלינג בתחומי מגדר ומיניות, חברה, תרבות פוליטית ואזרחית, אמנות ופסיכואנליזה, ראו אור בסדרת "ושתי" לספרות מתורגמת ספרים של סילביה פלאת', תומס פינצ'ון, אמילי דיקנסון ואחרים, וסדרת "מעבדה" לספרות ישראלית מקורית התמקדה בספרות ניסיונית.

בראיון עיתונאי ב-2021 תהה עידן צבעוני "איך אפשר להמשיך לחיות פה בעמדה ביקורתית, האם אפשר להמשיך לדקלם את התיאוריות האלה, מה המשמעות של גלות פנימית ומה האחריות של האינטלקטואלים", והבטיח: "אנחנו נמשיך לקדם את הפעולה הפוליטית בעברית - להתעקש על פעולת התרגום, שזה הדבר הכי ציוני שיש".

16% הנחה