סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותסיפורים מרחובות רומא, שכתבה אחת הסופרות הגדולות של דורנו, זוכת פרס פוליצר, ג'ומפה להירי, שלמדנו לאהוב בפרשן המחלות, הבקעה וספרים נוספים.
להירי, שיודעת משהו על הגירה – היא נולדה בלונדון למשפחת מהגרים ממוצא הודי, עקרה לארצות הברית כשהיתה בת שנתיים, גדלה ברוד איילנד וכיום חיה באיטליה, קוראת וכותבת באיטלקית – מתארת כיצד מעבר לארץ אחרת משנה את פני הבאים בשעריה וכיצד משתנה עיר עם נוכחותם. סיפורי סיפורים רומאיים מתרחשים ברומא, אבל רוב גיבוריהם אינם ילידי רומא, ואפילו אינם איטלקים. הם זרים, מהגרים, לזמן קצר או לתמיד, מרצון או מכורח. אחדים משתוקקים לעזוב את העיר, אחרים שבים אליה - סיפוריהם נשזרים זה בזה ומשרטטים דיוקן מקורי של העיר.
"זה שיטוט בתוך מדינה ושפה שהן לרגעים שלך ואז לא", כתבה על הספר נטעלי גבירץ. "אותן ידיים שחיבקו אותך פתאום דוחפות. המחר לעולם לא ידוע, אבל בזכותו הרגעים מזדהרים. הזרות היא מצב צבירה לא מומלץ לנפש וגם לא לילד, אבל לסופרים הוא דווקא טוב. לפחות לג׳ומפה להירי".
פרט טריוויה: שמה מלידה של להירי הוא נילאנג'נה סודשנה. כשהיתה בגן ילדים, גננת החליטה לקרוא לה בכינוי החיבה שלה (ג'ומפה) במקום בשמה הרשמי, משום שמצאה אותו קל יותר להגייה. להירי משתמשת מאז בכינוי שלה בבנגלית כשמה.
מתוך הגבול:
בכל שבת מגיעה משפחה חדשה לתקופה קצרה. אחדים מגיעים מוקדם בבוקר, מרחוק, מוכנים ומזומנים להתחיל את החופשה. אחרים אינם מופיעים עד שעת השקיעה, לפעמים אחרי שאבדו בדרך, ומצב רוחם רע. כאן קל ללכת לאיבוד, בין הגבעות האלה אין הרבה שלטי הכוונה.
היום, כשהם יופיעו, אני אקבל את פניהם. בדרך כלל אימא שלי עושה את זה. השנה היה עליה להעביר את הקיץ בכפר סמוך כדי לסייע לקשיש, גם הוא בחופשה, ולכן זה הוטל עליי.
החדשים שהגיעו הם ארבעה: האימא, האבא, שתי בנות. הן עוקבות אחריי בעיניים קשובות, ומרוצות מכך שהן יכולות למתוח קצת את הרגליים.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים