איכרים פשוטים וישרים בכפר נידח מחליטים לצאת בבוקר למעבה היער, ולגלות מה פשר אותו חבל שאחד הכפריים מצא, מונח על הקרקע בפאתי הכפר. החבל - המשתרך אל תוך היער, וקצהו לא נראה - עוכר את שלוות אנשי הכפר ומעורר בהם סקרנות וצמא לפעולה. במהלך הניסיון האובססיבי למצוא את סופו של החבל הם הולכים ומתרחקים מהכפר, מבתיהם ומשפחותיהם.
החבל - הנע על הציר שבין ריאליזם צלול ומשל, ובוחן את מערך הכוחות המשתנה כאשר נפרצים הגבולות אל טריטוריה אחרת - הוא הרומן השלישי של הדיפלומט הגרמני סטפן אָאוּס דֶם זיִפֶּן. הספר היה היה לרב מכר וב-2020 הופקה על פיו סדרת טלוויזיה.
כשיצא ברנהרד לטיול הערב והמקטרת בין שיניו, היו בתי העץ הקטנים של הכפר שרויים בחשֵכה, תריסי החלונות היו מוגפים ועשן הסתלסל פה ושם מעל גגות הקש אל השמיים, שבהם אור הירח הצהוב־לבן הבליע את הכוכבים. שדות המרעה המגודרים היו ריקים, שכן האיכרים הכניסו את הפרות לרפתות כדי להגן עליהן מהתקפות זאבים. עטלפים ריחפו באוויר, התרוצצו ושיבשו את התמונה השלווה, שאילמלא הם הייתה ללא רבב: מרפרפים בדממה חוללו דמויותיהם לאורך הלילה בצללים מהירים שהגיחו מתוך השחור ואז, לפני שיכלה העין לקלוט אותם, התנודדו ושוב נעלמו.
