את נמצאת, אני מרגישה

הטפּסן

אָדָם אֶחָד בְּעִירִי
טִפֵּס עַל מִגְדַּל הַמַּיִם.
מְכַבֵּי הָאֵשׁ שֶׁהֻזְעֲקוּ רָאוּ אוֹתוֹ מִלְּמַטָּה
שָׁר וְרוֹקֵד עַל הַמִּגְדָּל.
הוּא כְּלָל לֹא חִפֵּשׂ לָרֶדֶת
לִמְקוֹם מִבְטַחִים.

מְכַבֵּי הָאֵשׁ הֵנִיפוּ אֶת מְנוֹף הַגְּבָהִים
וְהֶעֱלוּ צֶוֶת שִׁכְנוּעַ,
אַךְ הַטַּפְּסָן לֹא הִקְשִׁיב, רָצָה שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ
יִשְׁמַע אֶת תַּאֲוַת הַשִּׁירָה שֶׁהִתְעוֹרְרָה בּוֹ,
לֹא הֵבִין לָמָּה לוֹ לִכְבֹּש
אֶת תְּשׁוּקָתוֹ.
לֹא הָיוּ בּוֹ שׁוּם בִּלְבּוּל אוֹ מְבוּכָה.

שִׁירָתוֹ הָיְתָה צְלוּלָה וּלְבָבִית,
רִקוּדּוֹ הָיָה משְׁחֻרְָר
כְּאִלּוּ הוּא מֵעִיף נַיֶּרֶת לַשָּׁמַיִם.
לְרֶגַע לֹא הִתְחַלְחֵל,
רַק חָשׁ שֶׁהִגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ.