תרגום חדש, נגיש ועכשווי של שני ספרי הסיפורת שפרסם הסופר היהודי-פולני ברונו שולץ טרם מותו בגטו דרוהובִּיץ' ב-1942: חנויות קינמון (1934) ובית-המרפא בסימן שעון-החול (1937).
סיפוריו - הסובבים רובם סביב חנות האריגים המשפחתית היורדת מגדולתה, האב המשתגע ומת בשלבים, הדירה בקומה שמעל לחנות - הם פיסות של עולם פנימי וספרותי יוצא דופן, עליו כתב יצחק בשביס זינגר: "לא קל לסווג את שולץ. אפשר לקרוא לו סוריאליסט, סימבוליסט, אקספרסיוניסט, מודרניסט... לפעמים כתב כמו קפקא, לפעמים כמו פרוסט, ולפעמים הצליח להגיע לעומקים שאיש משניהם לא הגיע אליהם".
כתיבתו של ברונו שולץ, סופר גאון שחייו נגדעו באחת, היא חד פעמית, צבעונית ומחסררת בעוצמתה. לספר מצורפת אחרית דבר מאת דויד גרוסמן, שמספר על האופן שבו כתיבתו של שולץ השאירה חותם בל ימחה על נפשו וכתיבתו.
