אישה ובעלה, כבר בערוב ימיהם, דבר אינו יציב בתודעותיהם הדועכות, יוצאים במכוניתם מתל אביב, עם כלבם הדעתן והפטפטן, כדי לבקר את בתם ואת משפחתה בדנמרק. ככל שהם מתקדמים במרחב, נסוג הרומן בזמן אל רגע התאהבותם, ועובר דרך תחנות בחייהם המשותפים. הבעל כבר מזמן ניתק מכדור הארץ וכל מעייניו נתונים לירח, והאישה המספרת מדביקה בקושי את קרעי הזיכרונות, ואי אפשר לדעת דבר בוודאות בתודעתה ההולכת ונפרמת.
חלום עולם הפוך – ספרה ה-14 של אילנה ברנשטיין, מחברת מחר ניסע ללונה פארק שזכה בפרס ספיר – הוא סיפור בתוך סיפור, מסע סוער בזרם התודעה המשובש, המקוטע והפרוע של הגיבורה שלו, שהוא גם מסע בשפה שבו משייטת ברנשטיין ומשקעת אותנו בפואטיקה של דמנציה ספרותית, כזו שיש בה רכות וחמלה, הבלחות של יופי נשגב והבהובים בהירים של הומור והשלמה.
קראתי בעיתון שאשתו של הגבר שאהב אותי מתה. הדלקתי סיגריה. שמה היה ממוסגר במודעת אבל מטעם המשפחה. שמחתי לראות שזאת לא אני. בקלות יכולתי להיות אשתו המתה של הגבר שאהב אותי. רק במקרה אני לא כלואה בתוך המסגרת השחורה. אתה שומע, אמרתי לבעלי. אני עוד לא מתה. אבל הוא נרדם. או העמיד פני ישן. התוצאה אותה תוצאה.
