גופים משתנים, מגדרים מתחלפים, הזמן נסוג לאחור ומתהפך בסיפוריו של אילן שיינפלד, המותחים את מוטת כנפי הדמיון ומבקשים לברוא מציאות אחרת, פלאית, השומרת על זיקתה לממשות אך נוסקת ממנה הלאה.
הסוכנות לתיקון עבר רב־שכבתי מכנס לראשונה מקבץ מסיפוריו הקצרים של שיינפלד, שמעולם לא ראו אור. הסיפורים מזמנים מפגש עם קול ולשון שונים מאלה שבהם הוא עושה שימוש ברומנים ההיסטוריים שלו, וחושפים שכבה עכשווית, אוניברסלית ויצרית במנעד הספרותי שלו, גם היא מזווית הראייה של האחר, של השונה.
אילן שיינפלד - סופר ומשורר עטור פרסים, שחיבר שלושים ספרי שירה וסיפורת, הדרכה וילדים. זוכה פרס ברנר לשנת 2021 על ספרו הנזיר היהודי.
היא הביטה בו ונחרדה.
בנצי היה מכוסה בפצעים. כיבים היו פעורים בפניו, בעורו, על חזהו.
הוא פרם את חולצתו. הכיבים הנוראים נראו גם על צלעותיו ועל מורדות בטנו. כעת שמה לב שהם מופיעים גם על גפיו. פצעים דלקתיים, שנדמו כמו עיניים זולגות, אבל מה שזלג מהן היה דם ומוגלה, דם וסחי.
"מה הדברים האלה?" שאלה, לא מצליחה להסתיר את הזעזוע בקולה, "זה נראה כמו אבעבועות, כמו שחין."
"זה לא כל כך נורא," אמר, "זו אלרגיה."
"אלרגיה למה!?"
"לנשרים."
"איך אתה מגיע לנשרים!?"
בנצי ציחקק.
"אני צפָּר חובב. למדתי וטרינריה רק כדי שאוכל לטפל בעופות הבר, בציפורים."
