קפיצת הדרך של שמחה שטראסה

שמחה, אדם מבוגר עם צרכים מיוחדים שגר בקיבוץ, יודע שהוא לא כמו כולם. הוא אוהב לישון רק לבד בחדר. הוא לא אוהב ללחוץ יד - "זה כמו להתחבר לזרם של מישהו אחר". הוא אוהב לשבת על השרפרף בפתח מחסן הרהיטים ולהסתכל על השמיים.

שמחה נושא את שם משפחתה של אימו, שטראסה, שניתן לה כי נמצאה ברחוב כשהייתה ילדה בשואה. כשהיא מתה, הביבליותרפיסטית המליצה לו שיכתוב כל יום במחברת כדי להתרגל, אבל זה כנראה לא עוזר. אתמול הוא שוב הלך לבית של אמא, והבהיל את הילד של מי שגרים שם עכשיו במקומה. אפילו אביגיל, שתמיד עוזרת לו, חושבת שהגיע הזמן שיעבור לבית הסיעודי של הקיבוץ. אלא שלשמחה יש תוכניות אחרות, והוא עומד לצאת לדרך ממש בקרוב.

קפיצת הדרך של שמחה שטראסה הוא ספרה השלישי של טליה גולדמן כלב – על מועקת החיים בקהילה קטנטנה, על השאיפה לקיום נשגב יותר למרות המגבלות, על הנתינה האנושית שמרככת את כל אלה.

62 ₪

אפשרויות משלוח

איסוף עצמי מהחנות

3 - 5 ימי עסקים

חינם

המגדלור ספרים — מקווה ישראל 18 תל-אביב יפו 6511515

שליחות לדלת ביתך

3 - 10 ימי עסקים

30 ₪

חינם לסל קניות מעל 300 ₪

שילוח בינלאומי

10 - 20 ימי עסקים

150 ₪

250 ₪ לסל קניות מעל 500 ₪

350 ₪ לסל קניות מעל 1,000 ₪

500 ₪ לסל קניות מעל 1,500 ₪

* משלוח לחוֿ"ל עלול לגרור חיוב במיסים ובתשלומים נוספים, בהתאם לכללים ולתקנות של מדינת היעד. בדקו מראש, במיוחד למשלוח לארה"ב, לאור השינוי במדיניות המכסים במדינה

מתוך קפיצת הדרך של שמחה שטראסה

תרצה, אשתו של איתן, עזבה אותו. היא נסעה לטיול מאורגן לאתיופיה ונשארה שם, בלָלִיבֶּלָה, העיר שכנסיות עתיקות חצובות בה באופן פלאי באבן, ככה כתוב בוויקיפדיה. אני לא נוסע לחו"ל, אני צריך ליווי, מסובך איתי. אני אוהב לישון רק לבד בחדר. אני לא אוהב ללחוץ יד, זה כמו להתחבר לזרם של מישהו אחר. אני פוחד להתחשמל ומקפיד לא ללכת אף פעם יחף. כששרגא החתול בא לגרגר עליי זה כמו חשמל אבל זה נעים ומחזיר אותי מכל המחשבות שעפות לי בראש. אני אוהב לשבת על השרפרף שלי בפתח מחסן הרהיטים ולהסתכל על השמיים. ענן בודד זה לא מקרי, סיכוי גדול שהוא ספינת חלל חייזרית. הכי אני אוהב את האוכל שמגישים ביום שלישי בחדר האוכל — מרק צח עם אטריות, שניצל ביתי אמיתי, פירה ושעועית ירוקה. אני שונא את הסרטים של רמבו וגם את זה שקוראים לו ככה בקיבוץ. לגידי יש יזיזות. אותי הם מכנים לפעמים גאמפ או פורסט, גם מאיזה סרט. הביבליותיסטית המליצה לאביגיל שאכתוב כל יום במחברת כי קשה לי להתרגל אחרי שאמא מתה, אבל זה כנראה לא עוזר כי אתמול בארבע שוב הלכתי לשבת במרפסת של אמא והבהלתי את הילד של ינון ונעמה שגרים בבית שלה עכשיו. אביגיל באה לקחת אותי ואמרה שככה אי אפשר להמשיך.