סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותתורת הקבוצות
כרמית סחר
אלכס הופמן גדל, אבל לאט. בתור הילד השני במשפחת הופמן הלונדונית, הוא מקור אכזבה מתמיד להוריו. אחיו מארק הוא מתמטיקאי מבריק, אחותו הבכורה ואחיו הצעיר הם פסנתרנים מחוננים, והוא - בעיקר מסתבך בצרות. לרווחת הוריו, מדי קיץ אלכס ומארק נשלחים לישראל לביקור ארוך אצל הדודה. שם אלכס פוגש את ארקדי, ונפשותיהם נקשרות זו בזו במכות ובאלימות נואשת שתלווה אותם גם לאורך התבגרותם בישראל.
תורת הקבוצות הוא רומן חניכה שכתבה כרמית סחר במשך יותר מעשר שנים, ומלווה את התבגרותו מלאת הפלא והמכאוב של אלכס. ברגישות רבה מתארת הסופרת את חייו של זה שגופו מאחר להתבגר אבל נפשו עצומה וסוערת. אלכס הופמן פורץ כל גבול שנקרה בפניו בשל רצונו להחזיק בשני מושגים שלא פעם מתגלים כסותרים: להיות נאהב ולהיות הוא עצמו.מתוך תורת הקבוצות
חושך עמד בחדר לקראת בואו של התינוק הרביעי.
ביום הקר ביותר בשנה, יומו הראשון של האביב, כשהשלגים שנערמו בחורף הלונדוני החלו להימס ובתעלול אכזרי אחרון מצצו את החום מכפות רגליים על אבני המדרכת הקשות - אבנים חלקלקות מכוסות שכבות על שכבות של שלג דחוס - היא עשתה את הדרך הקצרה מהחניה לפתחו של בית־החולים.
מארק היה אומר: "אחת לא שווה לשתיים לא שווה לשלוש לא שווה לארבע," וכותב: 4 ≠ 3 ≠ 2 ≠ 1. הוא אהב להדגיש את אי־השוויון 3 ≠ 2 שהיה כל כך ברור, כי שתיים הוא לבן כמובן, בעוד ששלוש כחול. ארבע, אגב, ירוק לגמרי. מגיל צעיר הייתה לו גישה למתמטיקה ועליה הוטל לטפח אותה.
מחובותיה של אימא:
הואיל וקיבלה ילדים עם גישה, עליה לטפח את הגישה - אין הנחות, אין דרך מילוט.