סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותחיסול
אימרה קרטס
כיצד נתמודד אישית, חברתית ומדינית עם חיסול עולמנו האהוב? ומהו בעצם פירושו של חיסול כזה - חיסול העבר? חיסול התרבות שעליה גדלנו והתחנכנו? או אולי חיסול ארצנו ומדינתנו כפי שהכרנו אותן?
הסופר ההונגרי-יהודי אִימְרֶה קֶרְטֶס (2016-1929), חתן פרס נובל לשנת 2002, פורש בחיסול עלילה מותחת, המתייחסת לחברה שעברה ממשטר אחד למשטר אחר, ובמרכזה גורלו של סופר, שכמו קרטס שרד באושוויץ וחי תחת המשטר הרודני בהונגריה עד לנפילת החומות. פרסום בעברית של היצירה, ממיטב הספרות ההונגרית של שנות האלפיים, מעמיד מראה מעוררת מחשבה ביחס לשינויים מרחיקי לכת המתחוללים גם בישראל.
אחרית הדבר שחיבר מתרגם הספר, המשורר רמי סערי, פותחת צוהר להבנת זיקות ספרותיות, תרבותיות, היסטוריות ופוליטיות בין משמעות היצירה כשראתה אור במקור ההונגרי (2003) לבין חשיבותה בישראל של שנת 2021.
מתוך חיסול
בואו נקרא לאדם שלנו, לגיבור הסיפור הזה מר מַר. נדמיין־נא אדם ונתאים לו שם. או להפך: נדמיין־נא את השם ונתאים לו את האדם. אף־על־פי שכל זה שולי וזניח, מכיוון שלאדם שלנו, לגיבור הסיפור הזה, באמת קוראים גם במציאוּת מר מַר.
כבר לאביו קראו כך.
והוא הדין גם בסבא שלו.
משום כך, רשום מר מַר בתור מר מַר כבר בתעודת הלידה שלו: זוהי אפוא אמת לאמיתה, אמת שבדיוק כמו למציאוּת עצמה, בזמן האחרון לא רחש לה מר מַר כבוד רב במיוחד. בזמן האחרון – באחת השנים האחרונות של האלף הקודם, בואו נאמר בדיוק, שמוקדם באביב של שנת 1999, באחד מבקריו שטופי השמש – נהפכה המציאוּת מבחינתו של מר מַר למונח בעייתי, ואף חמור מזה: למצב בעייתי. למצב אשר ממנו – עמוק בתוך חדרי ליבו של מר מַר – דווקא המציאוּת היא שנעדרה כליל. כל אימת שמסיבה כלשהי נאלץ מר מַר להשתמש באותו מונח, הוא תמיד טרח לומר ביחס אליו את המילים “הדבר הקרוי מציאוּת”. אולם באמירה הזאת לא הייתה אלא נחמה פורתא, והיא לא סיפקה את מר מַר כהוא זה.
עוד מידע
מחלקות
פרוזה תרגוםהוצאה לאור
רימונים
פורמט: כריכה רכה
שנת הוצאה: 2021
פורסם לראשונה: 2003