הלחם האבוד

הספר הראשון המתורגם לעברית מכתביה של הסופרת היהודייה ניצולת השואה אדית ברוק, סופרת-עֵדה שפירסמה 28 ספרי פרוזה ושירה שלא תורגמו עד עתה לעברית, ככל הנראה בגלל התבטאויותיה, לאחר 1967, על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל הצורך בשתי מדינות לשני עמים.

בספר, זוכה פרס פרמיו סטרגה ג'ובאני היוקרתי, מגוללת ברוק את סיפור חייה כילדה יחפה ביערות הונגריה, כאסירה בשישה מחנות ריכוז והשמדה של הנאצים, כשורדת וכעולה חדשה בישראל, שתוהה היכן לטעת שורש בעולם שנראה לה זר ומנוכר. לאחר ניסיון לחיות בישראל היא נעה ונדה עם להקת רקדנים פליטים, מגיעה לאיטליה ומשתקעת בה. 

חייה של ברוק העניקו לה תובנות מהותיות לגבי טיבן של גזענות ואהבת האחר. מכתב לאלוהים שכתבה בגיל 89 ומופיע בספר ריגש, בין השאר, את האפיפיור פרנציסקוס, שהגיע עד לביתה שברומא כדי לחלוק איתה את התרשמותו. במכתב היא מציגה בכנות את היסוסיה, ספקותיה ותקוותיה, וגם את התשוקה להנחיל לדור הבא פיסת היסטוריה מן המאה העשרים.