הסוף של אדי הוא רומן ביכורים אוטוביוגרפי שפרסם הסופר הצרפתי אדואר לואי בגיל 21, זכה להצלחה מסחררת, תורגם לעשרות שפות והפך את לואי באחת לאחד הסופרים המבטיחים בדורו.
זהו סיפור ילדותו והתבגרותו של המחבר והמספר, הומו צעיר בעיירת פועלים בצפון צרפת. מבעד לעיניו הרגישות של הנער, שאינו משתלב בחברה המקומית ומעורר בלבול ואימה בקרב בני משפחתו משום שאינו מתנהג באופן הגברי המקובל, מצטייר דיוקן של סביבה הספוגה עוני ואלכוהול, אלימות וייאוש, עולם שבו הנשים נועדות להיות קופאיות והגברים עוברים היישר מבית הספר למפעל. האם יצליח אדי לחרוג מהמסלול?
מילדותי אין לי שום זיכרון מאושר. זה לא שבמשך השנים האלה לא חוויתי מעולם תחושה של אושר או שמחה, אבל הסבל הוא טוטליטרי: כל מה שלא מתאים למערכת שלו, הוא מוחק [...]
במסדרון הם שאלו אותי מי אני, אם אני באמת בֶּלְגֶל,2 זה שכולם מדברים עליו. הם שאלו אותי את השאלה ששאלתי את עצמי שוב ושוב ללא הרף כבר חודשים, שנים.
אתה המתרומם?
כשאמרו את זה הם חרטו בי את הדבר הזה לעד כמו סטיגמטה, אותם סימנים שהיוונים צרבו בברזל מלובן או בסכין על גופם של אנשים חריגים, מסוכנים לקהילה. מה שהצמית אותי הייתה ההפתעה, אף על פי שזו לא הייתה הפעם הראשונה שאמרו לי דבר כזה. עלבון הוא משהו שאף פעם לא מתרגלים אליו.
