סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנות"רומן שקט וחתרני, הקורא תיגר על הנחות יסוד לגבי נשיות, אימהוּת והזדקנות", נכתב ב-The New York Times Book Review על צמה צרפתית מאת הסופרת והמבקרת האמריקאית, זוכת פרס פוליצר, אן טיילר.
בנות ובני משפחת גארט ממרילנד כמעט שאינם עוזבים את ביתם, ובכל זאת מתקשים להיות באמת קרובים זה לזה. בקיץ 1959 יוצאת המשפחה לחופשה המשפחתית הראשונה - והאחרונה - שלה, וכבר אז נחשפים משקעים, מתחים, כמיהות וסודות שמפרידים בין מֶרסי, בעלה רובין, הבת הבכורה אליס, אחותה לילי והבן הצעיר דיוויד, שמשתוקק להתרחק מהמשפחה מסיבות שאיש מהם אינו מבין.
מכאן והלאה מתחקה טיילר אחר חיי המשפחה לאורך עשרות שנים – הילדים גדלים, מקימים משפחות משלהם והופכים להורים – ואחר הדרכים שבהן אירועים קטנים, אי-הבנות, שתיקות ומפגשים משפחתיים ממשיכים להשפיע על היחסים גם שנים רבות לאחר שהתרחשו. בני המשפחה ממשיכים להתרחק, אך לעולם אינם משתחררים באמת מהחותם שהותירו זה בחייו של זה.
זה קרה במרס 2010, כשבתחנת הרכבת של פילדלפיה עדיין היה לוח מידע מהסוג שציין את מספרי הרציפים של הרכבות השונות בנקישת לוחיות שנפלו למקומן. סֵרינָה דְרוּ עמדה ממש מול הלוח, ממתינה בריכוז להופעת המידע על הרכבת הבאה לבולטימור. למה הם מחכים כל כך הרבה זמן עד שהם מעלים כאן את מספר הרציף? בבולטימור הם מודיעים לאנשים הרבה יותר זמן מראש.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים