שלוש סופרות דרומיות מאגד יצירות ספרותיות של שלוש סופרות מדרומה של ארצות הברית, שהוכרו זה כבר כקלסיקה מודרנית: קת'רין אן פורטר, קרסון מק'קלרס ופלנרי או'קונור, שכתבה על ספרות הדרום וקוראיה: "כל מה שבא מן הדרום יכונה גרוטסקי בפי הקורא הצפוני, אלא אם כן הוא גרוטסקי, ואז יכנו אותו ריאליסטי".
עלילת יין צהריים של פורטר מתרחשת בחווה כושלת בדרום טקסס. זר תימהוני ושתקן מתקבל שם לעבודה ומביא שגשוג למשק. מקץ שנים מופיע זר אחר ומתיימר לחשוף סוד נורא בעברו של הפועל החרוץ. איך יגיב בעל החווה? ובעקבות מעשהו, האם יוכלו חיי המשפחה לשוב לתקנם?
הבלדה על הקפה העצוב מאת מק'קלרס מספרת על קפה בעיירה שכוחת אל בג'ורג'יה. כינונו, פריחתו ושקיעתו כרוכים ללא הפרד במערכת היחסים בין מיס אמיליה הגמלונית, העשירה בתושבי העיירה, הדודן ליימון, גיבן עלוב אך תוסס שהיא מכניסה לביתה, ומרווין מייסי, פורע חוק מרושע ויפה תואר - משולש אהבה חריג וצובט לב שמעטים כמוהו בספרות.
האלימים יישאוה, הרומן האחרון של או'קונור, הוא סיפורו של נער שגודל בקרחת יער נידחת בטנסי בידי דודו, קנאי דתי שמאמין שהוא נביא ושעליו להכשיר את הנער למלא שליחות זו אחריו. או'קונור מפליאה לעצב את אופיו המרדני של הנביא המיועד, וכמו בכל סיפוריה ממחישה את הפער בין האמונה הדתית התמימה לבין התנהלותו הממשית של העולם. ומכאן התערובת המיוחדת של אירוניה אכזרית לעיתים ושל חמלה המאפיינת את כתיבתה, שקנתה לה מעריצים רבים.
זמן: 1905-1896
המקום: חווה קטנה בדרום טקסס שני הילדים המזוהמים בעלי השיער בצבע הנעורת שחפרו בין צמחי האמברוסיה בקדמת החצר התיישבו על עקביהם ואמרו "שלום" כשהגבר הגרמי הגבוה בעל השיער בצבע הקש פנה ונכנס בשער ביתם. הוא לא התעכב בפתח; השער נהדף בחזרה ונותר למרבה הנוחות פתוח למחצה, כפי שהיה זה מכבר, שקוע וכה יציב על ציריו השבורים עד שלא עלה עוד על דעתו של איש לנסות לסגור אותו. האיש לא זיכה את הילדים במבט, אף לא החזיר להם ברכה. הוא פסע בנעליו הרבועות הכבדות המכוסות אבק, בטש בהן לפנים בזו אחר זו כאדם ההולך אחר המחרשה, כאילו הוא מכיר את המקום היטב ויודע לאן הוא הולך ומה ימצא שם. לאחר שעקף את פינתו הימנית של הבית תחת שורת עצי האזדרכת, התקדם אל המרפסת הצדדית ששם עמד מר תומפסון וטלטל הלוך ושוב מחבצה גדולה.
