"אחד מאותם ספרים נדירים, חשובים במיוחד, שהקריאה בהם משנה ממש את הקוראים - את תודעתם, את תפישת ההיסטוריה שלהם ואף את הרגישות האנושית שלהם", כתבה נגה אלבלך, עורכת ומנכ"לית הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספריית פועלים על ספרה של הסופרת והעיתונאית הבלארוסית שכתבה ברוסית, סבטלנה אלכסייביץ', כלת פרס נובל לספרות לשנת 2015.
בזמן יד שנייה (קיצו של האדם האדום), תרגום ראשון לעברית מיצירתה, לוכדת אמנית הפרוזה התיעודית רגע היסטורי חד פעמי: המעבר מקומוניזם לקפיטליזם בברית המועצות - "המעבדה המרקסיסטית־לניניסטית", כפי שמכנה אותה אלכסייביץ' בעמודי ההקדמה לספר. מה עולה בגורלו של האדם הפשוט ברגע כזה? כיצד עולה בכוחו לשרוד, באיזה מחיר נפשי ופיזי, ומי מרוויח מכל זה?
אלכסייביץ' רוקמת יחדיו, עדות אחר עדות, ראיונות שערכה בין השנים 1991 ל–2012 עם עשרות גברים ובעיקר נשים, תושבי/ות ברית המועצות לשעבר - ה"הומו סובייטיקוס", כלשונה. התוצאה היא קולאז' מופתי, הממחיש לָעומק חיים תחת משטר טוטליטרי דכאני. הספר מצייר תמונה מקיפה שיש בה פרשנות עומק של חברה, תרבות וכלכלה, משקף את השבר הגדול שהתרחש בברית המועצות וגם מאיר את המערב ואת ערכיו בתום המלחמה הקרה. מהספר עולות שאלות אוניברסליות על רוח האדם, ובכוחו לסייע לנו גם בהבנת העולם שבו אנו חיים היום.
אנחנו נפרדים מהזמן הסובייטי. מהחיים ההם שלנו. אני משתדלת לכרות אוזן לכל משתתפי הדרמה הסוציאליסטית כולם...
התנועה הקומוניסטית הגתה תכנית מטורפת שמטרתה לשנות מן היסוד את האדם "הישן", את האדם התנכ"י. והתכנית הצליחה... אולי היה זה הדבר היחיד שהצליח. במהלך שבעים ומשהו שנות פעילותה של המעבדה המרקסיסטית־לניניסטית צמח בה מין אנושי ייחודי: "הומו סובייטיקוס". יש הרואים בו דמות טרגית ויש המכנים אותו בזלזול "סוֹבוֹק". נדמה לי שאני מכירה את האדם הזה היטב, חייתי לצִדו, כתף אל כתף, שנים רבות. האדם הזה הוא אני. אלה הם מכריי, חבריי, הוריי. שנים אחדות נסעתי ברחבי רפובליקות ברית המועצות לשעבר, מכיוון שהומו סובייטיקוס צמח לא רק מתוך הלאום הרוסי אלא גם מהלאום הבלרוסי, הטורקמני, האוקראיני, הקזחי...
