חמישה סיפורים של אהבה כושלת, על גברים ונשים שרצו להתאהב, לאהוב ולחיות באושר ובעושר עד עצם היום הזה, אבל משהו לא הלך, בספרו השישי של יאיר אגמון.
בחמשת סיפורי ספר האקסיות, שהוא גם ספר האקסים, לאחר החיפוש וההשתוקקות וההתאהבות באה הכלימה המרה של הפרידה. בסיפורים אין "הֶפִּי־אנד" הוליוודי, רחוק מזה, ישנם החיים עצמם, ויש גם לקח ומוסר: לא, לא להיזהר מאהבה. להפך, לחגוג אותה, להתפלש בה, להתרסק אִתה ולהסניף דרכה את החיים האלה, על עליבותם ועל תפארתם.
ברק ואנה נפגשו בחתונה של חבר שלו מהקיבוץ. הם לא נפגשו במקרה, אלון גולדברג שידך ביניהם, הנודניק הזה. באמצע החתונה הוא ניגש לברק ואמר לו, שומע אחי, שומע רגע, יש פה צ'וּצָ'ה אחת, מהממת־מהממת, שמחפשת טרמפּ צפונה, וברק אמר לו, אוקיי, סבבה אחי, אבל אני לא נוסע צפונה, אני גר בירושלים עכשיו, אתה יודע, וגולדברג הנחש הזה אמר לו, אני יודע אני יודע יא מטומטם, אבל אתה יכול לשקר לה שאתה נוסע לצפון אחי, ואז קיבלת מאלוהים דייט ראשון של שעתיים, במסווה של טרמפּ אחי. בום! ככה גולדברג אמר, וכשהוא אמר בום הוא עשה מין תנועה דוחה וגסה כזאת עם הידיים.