חמדת (1987) הוא פסגת יצירתה של טוני מוריסון. הרומן מגולל את סיפור חייה האכזרי של סֶתָּ'ה, המבוסס על דמותה של מרגרט גארנֶר. אם שחורה צעירה שנמלטה ב־1856 מעבדות ונעצרה לאחר שהרגה את אחד מילדיה, כדי שלא יישלחו חזרה לעבדות באחוזה שממנה ברחה.
מוריסון היא כלת פרס נובל לספרות לשנת 1993, הנמנית עם השורה הראשונה של הסופרים האמריקאים במאה העשרים, מהדורה זו היא חידוש למהדורה הישנה שיצאה בשנת 1994.
124 היה זדוני. חדור ארס של תינוקת. הנשים של הבית ידעו זאת, וגם הילדים. במשך שנים הִסְכין כל אחד מהם בדרכו שלו עם הזדון, אבל בסביבות 1873 נותרו סֶתָּ'ה ובתה דֶנבֶר קורבנותיו היחידים. הסבתא, בֵּייבִּי סַאגְס, מתה בינתיים, והבנים, האווארְד ובְּיוּגלֶר, ברחו מן הבית כשהגיעו לגיל שלוש־עשרה - האחד ברגע שגילה שדי להביט בְּמַראָה כדי שתתנפץ לרסיסים (זה היה האות בשביל בְּיוּגלֶר); והאחר ברגע שסימנים של שתי כפות ידיים זעירות הופיעו בעוגה (זה מה שהבריח את האווארד). איש משניהם לא המתין לגילוי נוסף.
