יקירי המנוול

בעיצומו של גל המי־טו, הסופר הצרפתי המוכר אוסקר מעלה בעמוד האינסטגרם שלו פוסט מיזוגני על השחקנית המהוללת רבּקה, אשר לדבריו העניקה בצעירותה לנערים רבים את העונג של הפיתוי הנשי הנשגב, ועתה לא די בכך שלטעמו היא נראית כמו צפרדע קמוטה - היא גם מהווה מקור השראה לפמיניסטיות צעירות.  הפוסט המיזוגני הוא תחילתה של התכבתות ערה בין שניים, ובמקביל – בלוגרית פמיניסטית מרובת עוקבים מאשימה את אוסקר בפומבי במסכת של הטרדות מיניות.

כשפורצת מגפת הקורונה, התכתובת הערה שמנהלים אוסקר ורבּקה הופכת זירה לעיבוד התהליכים שעוברים עליהם ועל העולם, הנוגעים למדיה החברתית, מגדר, מעמד, סמים, כוח וכסף. החמלה שמפציעה מתוכם והשינויים שמתחוללים אצלם מצליחים להפתיע גם אותם.

יקירי המנוול הוא הספר השני המתורגם לעברית (אחרי סיפורו של ורנון סובוטקס) של וירז‘יני דֶפַּנט הידועה בשמה הספרותי דֶפַּנט, עליה נאמר בביקורת שהיא האונורה דה בלזק של הרוקנרול. דפנט היא כותבת ויוצרת קולנוע חתרנית וייחודית המיטיבה ללכוד את רוח הזמן, אשר הפכה עם השנים מ"הילדה הרעה" של הספרות הצרפתית לסופרת מרכזית ומוערכת.