ספר שיריו הראשון של תמיר סיילס רולאן אליעזר מוקדש לאש כיסוד מפתח באהבה. האש ככוח מחייה, מכלה ומתכלה, דוברת את יכולתה של האהבה למלא ולרוקן את חיינו. השירים עוסקים ברגשות הגלויים והמוצפנים המתקיימים במערכות יחסים, בשאלת הזהות העצמית בתוכן, דרך הפחדים וחיפוש אחר הבית השקט, זה שבוערת בו האש אך איננה מאכלת את יושביו.
תמיר סיילס רולאן אליעזר, יליד 1985, הוא משורר ישראלי. כתביו עובדו למחזה בשם ערב עם יחיאל גלבר שהוצג בתיאטרון.
שחורים
אֲנִי מַתְחִיל מִשָּׁחֹר. שָׁחֹר.
לִפְעָמִים הַמִּכְחוֹל כָּל כָּךְ עָבֶה שֶׁלֹּא עוֹבְרוֹת
דַּקּוֹת רַבּוֹת וּכְבָר כָּל הַקַּנְבָס מְכֻסֶּה.
לֹא עוֹד תְּמִימוּת,
לֹא עוֹד אוֹר לָבָן וְטַבּוּלָה רָסָה.
עַכְשָׁו שָׁחֹר וּכְשֶׁשָּׁחֹר מַתְחִילִים.
לִפְנֵי שֶׁאֱלֹהִים בָּרָא אֶת הָעוֹלָם הַכֹּל הָיָה שָׁחֹר.
וְגַם כְּשֶׁבָּרָא, שָׁחֹר.
מַיִם שְׁחֹרִים
וְשָׁמַיִם שְׁחֹרִים
וְעֵצִים שְׁחֹרִים
עִם פֵּרוֹת שְׁחֹרִים,
גַּם בֹּסֶר וְגַם
בְּשֵׁלִים —
שְׁחֹרִים.
ומישהו ביקש אור
עַכְשָׁו אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֶזְכֹּר וַאֲנִי מַבְטִיחַ לִזְכֹּר.
כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת זזָוֹת כָּעֵת וְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת מֵתוֹת.
חֹם בְּמַעֲלוֹת שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי לִסְפֹּר
מַכֶּה בָּךְ וּמַכֶּה בִּי, כְּאִלּוּ הָיִינוּ שָׁם יַחַד, בִּתְחִלַּת הַכֹּל,
בְּתוֹךְ הַלִּבָּה הַמִּתְפַּקַּעַת, בִּתְחִלַּת הַקּוֹסְמוֹלוֹגְיָה.
וּמִישֶׁהוּ בִּקֵּשׁ אוֹר וּבָא הָאוֹר, וְאַחַר כָּךְ קִבַּלְנוּ אֶת כָּל
עֵשֶׂב זוֹרֵעַ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְּרִי,
וּמִישֶׁהוּ בִּקֵּשׁ שֶׁנִּלְמַד אַהֲבָה,
וְלָמַדְנוּ אַהֲבָה.
וְעַכְשָׁו אֲנִי חוֹזֵר אֶל תְּחִלַּת הַזְּמַן
וּמְבַקֵּשׁ לִזְכֹּר.
