ספרה של המשוררת והמתרגמת סבינה מסג, חלוצת השירה האקופואטית בארץ, הנושא את כותרת המשנה שירים קטנים על ים קטן.
כתבה עליו מסג:
רוב שירי הספר נכתבו לפני שגיליתי כי מה שאני כותבת הוא אקופואטיקה. כמובן שלא ידעתי שבסוגה הזאת מייחסים חשיבות רבה לשירת מקום. ובכן יש כאן "שירת מקום" שנכתבה במקום הפיזי עצמו. אין פה אף שיר אחד שנכתב בחדר סגור. אני יורדת לכתוב על הסלעים, בין שחייה לשחייה, ועולה בערב עם מחברת מלאה טיוטות, שמחה כמו בימים שדגתי דגים למחייתי. משוררת כנרת היא בעצם דייגת.
הָאֲנָפָה שֶׁצִּלַּמְתִּי כְּבָר
*
*
*
קֹדֶם הִתְהַלַּכְתִּי יְחֵפָה:
עַל הַקַּרְקָעִית הַחֲשׂוּפָה ( הַחוֹל, הַזִּיפְזִיף, הַצְּדָפוֹת, הַחֲלוּקִים
הַשְּׁחֹרִים, הַחֲלוּקִים הַלְּבָנִים,פֹּה וָשָׁם חַמְרָה אֲדֻמָּה..)
*
אַחַר כָּךְ הִתְיַשַּׁבְתִּי ,כְּמוֹ עַל כֻּרְסָא, עַל סֶלַע נִשָּׂא בְּסוֹלְלַת הַמֵּזַח שֶׁעַל שֶׁפֶךְ הַצָּלְמוֹן
כְּדֵי לִסְפֹּג אֶת הַזֹּהַר שֶׁל שָׁעָה שָׁלֹשׁ לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה
*
אַחַר כָּךְ נָעַצְתִּי עֵינַיִם
בַּעֲגוּרון הַקָּבוּעַ ,אוֹ שֶׁמָּא זוֹ אֲנָפָה אֲפֹרָה?
בְּתוֹךְ סְבַךְ הַצִּמְחִיָּה הַטְּבוּלָה
וְהִיא לֹא פָּרְחָה
לֹא פָּרְחָה
לֹא פָּרְחָה
לְהֶפֶךְ, הִיא כָּל הַזְּמַן הִתְאַזְּנָה עַל הֶעָנָף וְסִדְּרָה אֶת הַכְּנָפַיִם וְאֶת הַתְּנוּחָה...
רַק כְּשֶׁהוֹצֵאתִי אֶת
הַטֶּלֶפוֹן... הִיא בָּרְחָה!
*
מַשְׁמָע: דַּי, כְּבָר צִלַּמְתְּ אוֹתִי פַּעַם וַאֲפִלּוּ הִכְנַסְתְּ לְסֵפֶר—
לֹא אַתֶּן לָךְ שׁוּב לָקַחַת לִי אֶת הַנְּשָׁמָה.
