ספר השירה החמישי של המשוררת ללי ציפי מיכאלי, ששמו - הבית המשוגע - ניתן לו על שם הבית המפורסם ברחוב הירקון 181 בתל אביב, אשר צילום שלו מופיע על כריכת הספר.
כותב עורך הספר, דורי מנור:
בשירים עזי מבע, הבועטים בחושניות ובחדווה בכל מוסכמה חברתית או פואטית, בוחנת לָלי את מושג הבית, ובאמצעותו - את מושגי ה"פנים" וה"חוץ". שיריה ממששים את קו הגבול בין האדם כיצור פרטי וכיצור חברתי, בין ההוויה הדומֶסטית לבין ההוויה הבין-אישית, בין מה שמצוי בין ארבע קירות לבין הרוח החודרת מבחוץ אל חלל הנפש. "הבית המשוגע" הוא בית קונקרטי מאוד, שכל תל אביבי יזהה בלי קושי, אבל הוא בעת ובעונה אחת גם סמל: סמל של סירוב למוסכמות, סמל של מוזרוּת ושל נבדלוּת, סמל של פרטי שהוא פומבי ושל פומבי שהוא פרטי.
