הו! גיליון 19 שירה ומסות

כל עוד מטוסים לא מילאו את השמים, האגדה על איקרוסֹ לא היתה אלא אמת משוערת. היום היא כבר לא אגדה. והממציאים שלנו הרגילו אותנו למופתים כבירים מזה המעניק לגברים את היכולת הנשית ללדת ילדים. אגדיל ואומר שהאגדות הללו התגשמו ברובן, ותפקידו של המשורר הוא לדמיין אגדות חדשות שהממציאים יוכלו בתורם לממש.

מתוך מסה מאת גיום אפולינר, 1917

נדב ליניאל
תוך

א.

מָה רָאִיתָ מִבַּעַד לָרוּחַ

מִבַּעַד לָעֵינַיִם הַפְּקוּחוֹת

מִבַּעַד לִירִיעַת הַהַכָּרָה

שְׂרַף הָעֵץ בְּלֹא עֵץ

צֵל הָעֵץ בְּלֹא עֵץ

הָאֵשׁ הָאוֹחֶזֶת בָּעֵץ

צִפּוֹר הַשִּׁיר עַל עֲנַף הָאֵפֶר

אֵלֶם קוֹלָהּ

נועה שורק
*

1.

וּמַה קּוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר אוֹהֶבֶת אֶת כְּלוּב 

מַה קּוֹרֶה לִכְנָפַיִם שֶׁנִּפְרָשׂוֹת תָּמִיד רַק כִּמְעַט,

שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מָקוֹם מֻגְבָּל: 

טְפִיחָה אַחַת.

מַה קּוֹרֶה כְּשֶׁכְּלוּב אוֹהֵב אֶת צִפּוֹר מִתְמַכֵּר 

לְדִגְדּוּג הַכְּנָפַיִם בַּבַּרְזֶל הַמֻּזְהָב מִתְקַלֵּף, 

מְחַבֵּק בַּעֲדִינוּת לֵב מָהִיר וְשָׁבוּי 

בְּכַבְלֵי אַהֲבָה מַה קּוֹרֶה 

כְּשֶׁבִּבְסִיס הַכָּנָף מַתְחִילִים כְּאֵבִים

כְּשֶׁהָאֹכֶל כְּבָר לֹא מְסַפֵּק מַה קּוֹרֶה 

כְּשֶׁצִּפּוֹר מְשֻׁחְרֶרֶת עוֹד רֶגַע אֲבָל 

כְּלוּב לֹא מַרְפֶּה צִפּוֹר אֲבוּדָה 

מַה קּוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר בּוֹגֶדֶת בִּכְלוּב אֲהוּבָהּ עִם 

עָנָף בַּחַלּוֹן

עִם שְׁמֵי תְּכֵלֶת זַכִּים 

מַה קּוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר נִרְטֶבֶת בַּגֶּשֶׁם וְאֵין לָהּ לְאָן 

רַק עָנָף

מַה קּוֹרֶה כְּשֶׁחִבּוּק מְחֻיָּב לְהַרְפּוֹת מַה קּוֹרֶה